הפרעות אכילה

כנערה סבלתי מהפרעות אכילה. הייתי מרעיבה עצמי ובולסת לסירוגין. כמו כן הייתה תקופת הקאות קצרה יחסית. כנערה מוטיב ההרס בחיי היה רב מכל המובנים כמעט: במזון, בשתיית אלכוהול, בעישון רב של טבק ומריחואנה, לקיחת סמי הזיות, אקסטזי וכו'.. היום אני אמא לילד מקסים מתרגלת יוגה באופן יומיומי ומקפידה על מזונות טבעוניים בדרך כלל..כלומר דגנים, קטניות וירקות ובטח לא מעשנת שותה וכו'... בחודשים האחרונים אין לי יכולת להפסיק לאכול, בדרך כלל מהערב ולפעמים גם מהצהריים אם אני מאפשרת לעצמי לאכול מתוק זה לא נגמר ואני חוששת שהאכילה היא כפייתית. אני מרגישה התמכרות למתוק.. התרוץ אולי הוא בחוסר זוגיות? מה עושים?

שלום אדמה, מהודעתך אי-אפשר להבין כיצד הפסיקו הפרעות האכילה במעבר מההתבגרות לבגרות וחשוב להבין מה עזר לך אז. ייתכן שבכך טמון הפתרון למה שיכול לעזור לך כיום. במקביל, הייתי ממליץ לך לפנות למרפאה המתמחה בהפרעות אכילה במרכז הרפואי הגדול הקרוב לביתך. יש שם צוות משולב של אנדוקרינולוג, דיאטנית, פסיכיאטר, פסיכולוג ועובדת סוציאלית - וכל אלה אמורים להכין לך תכנית טיפולית מתאימה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com