בעיות ביצירת קשר

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

03/10/2002 | 09:36 | מאת: גבי

יש לי בעיה מאוד מוזרה אני בחור בן 27 עוד מעט ויש קושי ביצירת קשר עם נשים. לפני מספר חודשים היכרתי בחורה די בעיתית.(למעשה אני יודע על העבר שלה דברים שהם מאוד מטרידים ואני לא חושב שאף גבר היה מתקרב אליה) אני והבחורה היתידדנו ןהיא עזרה לי בנושא של דיכאון(בזכותה פניתי לטיפול) בליתי איתה הרבה זמן ובגלל הדיכאון שהיה לי הייתי מרצה אותה נותן לה דברים מתנות מקדיש לה צומת לב, הייתי מקשיב לה ועל הקשיים שלה. הבחורה עברה הרבה טראמות בחייה שעיקבותם היא אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. היום מצבה טוב יותר. אבל אני לא ראיתי בזה בעיה אלה דווקא משהו חיובי. אני למדתי את הבחורה לדבר על קשייה ועל תיסכוליה. ונוצר בניינו קשר נפלא. רק מה בגלל שידעתי מה היא עברה בעבר שלה לא היה לי חשק לגעת בה מבחינה פיזית מינית. למעשה היא הייתה בובת מין של החברה. כול מי שהיה רוצה מין ולא היה לו מישהי היה מביא אותה.(לפני שהיא אושפזה) וכאשר אף אחד לא רצה בה היו מגרשים אותה ולא היו רוצים לראות אותה. למעשה חבר רצה להיפטר ממנה והוא ביקש ממני טובה שאני יתחבר אליה. ולי לא היה רצון לעשות את זה(רחמתי אליה ואת מה שהיא מוכנה לעשות בשביל לקבל קצת אהבה) למעשה לאחר מכן היא נעלמה (אישפוז) ויום אחד שאני מבקר את החבר היא קפצה לבקר והוא לא רצה לפתוח לה את הדלת הוא רצה שתלך. היא רצתה אהבה ממנו והוא לא שם אליה. אבל הוא פתח לה את הדלת כי חברה שלו בדיוק נסעה והוא היה חייב מישהי לצורך מין. אבל מה הוא זלזל בה וירד אליה.(היא לפי הסטנדרטים של הרבה גברים היא מכוערת) אלי היא פנתה כדי שאני יבדוק לה את המחשב כי הוא לא עובד טוב. אני לא רציתי קשר איתה ולכן לא התחייבתי לשום דבר אלה רק בכסף או משהו שווה כסף. אבל היא תפרנית (חייה על חשבון ביטוח לאומי והוריה)לאחר מספר ימים היא התקשרה ואני מרחמנות שלי באתי אליה(חשתי את המצוקה שלה ורציתי לעזור לה מבחינה ריגשית באמת כאב לי אליה) באתי אליה ותיקנתי לה את המחשב. התחלנו לדבר והתחלתי להכיר אותה לעומק. התחלתי לאהוב את אישיות שלה והראש שלה. היא בחורה אטליגנטית וזה קנה אותי. התפתחה ידידות נפלאה והיא עזרה לי במצוקה נפשית שהייתי באותה תקופה. הדיכאון והחרדות שתפסו אותי גרמו לי שלא רציתי לחיות כלל רק לא היה לי אומץ ללכת עד הסוף.(היום אני בטיפול ומצבי טוב בהרבה) בקיצור הקשר שלנו המשיך ולאט לאט התחלתי לפתח אליה רגש התחלתי לאהוב אותה. ואנשים שאני מכיר אמרו לי איך אתה מבלה עם שרמוטה מכוערת כול כך הרבה זמן תברח כול נפשך בך. אני מכיר הרבה אנשים ושמעתי את זה מאנשים שלא מכירים אחד את השני. אחד ספר לי שאיזה נרקומן השתלט לה על הדירה וגם כמעט הוריד אותה לזנות והוריה הצילו אותה ברגע האחרון.(היא באה ממשפחה טובה הורים משכילים ועמידים) בקיצור כתבתי סיפור ארוך מאוד אני אקצר אותו. התחלתי לאהוב אותה ודיברתי איתה על מיסוד הקשר שלנו שנהיה זוג לכול דבר ולא אכפת לי מה יגידו עלי. והיא סירבה לי היא אמרה לי שאני ידיד טוב וכך היא רוצה להשאיר את זה. לי זה צורב בלב כי ידעתי מה היא מוכנה הייתה לעשות בשביל החבר הזה שלי ועוד גברים אחרים אבל היו זורקים אותה אחרי שהם היו משתמשים בה. והיא כול הזמן הייתה בוכה לי למה אף אחד לא אוהב אותי ולמה אני לא מוצאת בן זוג שיואהב אותה ויקבל אותה כמו שהיא. היא כותבת שירים שהיא נתנה לי לקרוא, ומהשירים עולה בדידות גדולה. והנה סוף סוף מישהו(אני) מוכן היה לאהוב למרות המראה שלה ולמרות מה שהיא עברה. עכשיו אני מרגיש עלבון ובזבוז זמן. למה השקעתי בה. היה לנו שיחות נפש עמוקות ובגלל שגם עברתי טיפול בעבר וכן הייתי משתף בקבוצות תמיכה שונות היבנתי אותה ומה מפעיל אותה. למעשה גם הצעתי לה ללכת לטיפול פסיכולוגי וכן ללכת לקובצות תמיכה בהתמודדות עם התמכרות(היא נקייה היום) מה שאני מרגיש הוא עצב ואני מפחד להפוך לבדיחה של החברה שהיגעתי למצב שבחורה כמוה לא רוצה אותי מה כבר נשאר. תמיד היה לי קושי עם נשים תמיד הייתי ידיד טוב איתן אבל אף פעם לא חשתי אהבה של זוגיות. ואני לא מבין מה לא בסדר איתי. אני נראה סביר אני בחור בעל מגוון נושאי שיחה למרות שאני עכשיו מובטל ומצבי הכלכלי רע אז מה הרבה אנשים נמצאים במצב כזה. מה לא בסדר איתי שאני לא יכול לגרום לאף אחת לאהוב אותי. כמו כן לא קימתי יחסי מין עם בחורה מספר שנים(נערות לווי זה לא נחשב) ואני מרגיש שאין לי הרבה כוח להמשיך לחיות כך. זהו גם נושא שקשה לי לדבר איתו עם אנשים גם אנשי מקצוע לכן אני כותב בפורם הזה ואני מקווה שיענו לי. גבי

לקריאה נוספת והעמקה
03/10/2002 | 13:53 | מאת: מעיין

לגבי שלום. ההודעה שלך נשמעת מאד מתוסכלת, ואני בהחלט יכולה להבין מאיפה זה מגיע. אתה מרגיש שיצאת מגדרך על מנת להכיר בידידתך כאדם מעבר לסטיגמה החברתית והדעות השליליות של חבריך, כתוצאה מזה אפילו התאהבת בה והיא לא מחזירה לך אהבה. ואתה חושב שזה ממש לא פייר, אבל אם תשים לב, תראה שבעצם אתה לא ממש שונה מכל האחרים ביחס אליה. אתה מצפה שהיא תכיר לך תודה על זה שהתאהבת בה למרות שהיא שוכבת אם כולם ובכלל כולם חושבים שהיא מכוערת, אתה בעצם עדיין קצת מאמין שהיא פחות שווה מאחרות, ובגלל זה אין לה זכות לא להתאהב בך בחזרה. וכל זמן שאתה בעצם חושב ככה, אתה לא מכיר בה כשווה לך, וכאן אולי טמונה הבעיה. בסופו של דבר היא שווה כמו כל אחת אחרת, ובעצמך אתה מספר שהיא מאד אנטליגנטית והיתה מסוגלת לתת לך תמיכה רגשית כאשר היית צריך אותה. והיא מאד רגישה וכותבת שירים שנגעו לליבך, ובכל זאת אתה לא משוחרר לגמרי מהסטיגמה החברתית ורואה בה פחות שווה ממך. זה שהיא לא התאהבה בך אולי קשור רק לבעיות שלה (למשל נשמע שהיא סובלת מחוסר הערכה עצמית, יתכן שבדרך עקיפה זה גורם לה לזלזל דוקא באילו שמפגינים הערכה או אהבה כלפיה, כפי שאמר פעם גראוצו מארקס: "אני לא רוצה להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי") אהבה נכזבת קשה מאד, אבל במקרה הזה לא כדאי להשליך ממנה לגבי היכולת שלך להיות נאהב. מצד אחד באמת סביר להניח שלבחורה יש בעיות רבות משלה שאולי מונעות ממנה להתאהב במי שאוהב אותה בחזרה. מצד שני כדאי אולי לבחון למה אתה בוחר להתאהב דוקא במישהיא שנראה לך שהיא פחות שווה ממך ושאתה מאמין שלא תוכל לסרב להצעת האהבה שלך. אתה נשמע מאד רגיש ואכפתי, ומאד ראויה להערכה העובדה שחיפשת להכיר דוקא את נשמתה של אותה נערה ולא לנצל אותה מינית כמו כל השאר. אני חושבת שאתה בהחלט יכול להרגיש עם עצמך טוב לגבי זה. ובכלל נראה שיש לך הרבה מה להרויח מטיפול. אין מה לחשוש משיחה עם איש מקצוע, הוא כבר שמע הכל. ובייחוד בגלל שאתה מספר שכל כך נעזרת בעבר. ורק דבר אחרון. אני יודעת שמטפלים רבים מתעסקים בקשיים למצא זוגיות ואהבה, אבל בעצם כולנו כמעט נזרקנו פעם והיו לנו תקופות שחששנו שלעולם לא נמצא אהבה. ולמרות זאת הרוב מוצאים. מעיין.

04/10/2002 | 12:32 | מאת: אחת

רק שתי מלים: את מקסימה!

04/10/2002 | 14:40 | מאת: גבי

מעיין קראתי את מה שכתבת ואין ספק שמה שכתבת נכון. גרמת לי להבין את המניעים שלי ובאמת המניעים שלי היו פעולה מרגשי נחיתות ופחד. לכן עכשיו אני מרגיש טוב יותר. ובאמת זלזלתי בה כנראה בלי מודעות. ועל ידי כך זלזלתי בעצמי. אני מודה לך שהעלית לי את הנושא למודע וכנראה שיש לי לעשות חשבון נפש עם עצמי. כדי לשהבא זה לא יקרה.

05/10/2002 | 09:21 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גבי, לפי תיאוריך, נראה לי שרתיעתך מקיום יחסי מין עם חברתך הוא מקרה פרטי של בעיה כללית יותר, שאתה מודע לה ומודה בקיומה, שיש לך עם נשים בכלל. מקריאת מכתבך נוצר הרושם שדווקא הקשיים הרגשיים שלך ושל חברתך יכולים להוות בסיס לשותפות רגשית, שבטיפול מתאים, תקבל גם ביטוי מיני, ולראיה אתה חוזר ומציין מספר פעמים את העובדה שלמרות קשייה, ואולי בגללם, היא עזרה לך לפנות לטיפול ולהיעזר בו. ועם כל זאת, אתה רואה את ה"עבר" שלה כמכשול. במקרה שלה בחרת להיאחז בבעייתיות של חברתך עם מיניותה כדי להימלט מהתמודדות חזיתית יותר עם הבעייתיות שלך ביצירת קשר עם נשים בכלל. הצעתי היא לחזור וללבן נושא זה בטיפול אישי שלך ובמקביל, להשתמש בשותפות התומכת שיש לך עם חברתך ולפנות לטובת שניכם לטיפול זוגי, בו תוכלו לעבור יחדיו חוויה זוגית ומינית מתקנת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה