מעניין...

אתה יכול להסביר לי בבקשה מדוע ההמלצה שלך ב-95% היא לציפרלקס וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי? האם באמת זה טיפול טוב יתר בעיניך כפי שמשתמע? ואם הטיפול הזה לא עוזר (לי לפחות), מה תהיה המלצתך? ואולי בכלל לא משנה לאיזה טיפול הולכים ופסכולוג יעזור רק שהבנאדם רוצה?

שלום אדי, אם תשים-לב, המלצתי על השילוב הנ"ל רק במקרים שבהם האדם לא לקח טיפול תרופתי כלל או לקח טיפול תרופתי אחר והיה בטיפול פסיכודינאמי ממושך. במצב שאדם לא לקח טיפול תרופתי כלל, זו אכן תרופת הבחירה הראשונה כיום, הואיל והיא אפקטיבית מאוד, מצד אחד, ועדינה מבחינת תופעות הלוואי שלה, מצד שני. במצב של טיפול תרופתי אחר נגד דיכאון וחרדה, שווה להשתדרג לתרופה הזו. במקרים של טיפול פסיכודינאמי ממושך שלא הניב תוצאות משביעות-רצון, כדאי לשנות גישה טיפול לגישה ממוקדת יותר. אשר לך - אני לא מכיר את ההיסטוריה שלך בכלל, ואת ההיסטוריה הטיפולית בפרט, ואינני יודע מהם קשייך. בדבר אחד אתה צודק והוא שהצלחת הטיפול הפסיכולוגי מותנית במוטיבציה של המטופל ואם אין מוטיבציה כזו או יש אמביוולנציה לגבי מטרות הטיפול, יש לעבוד על כך בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com