חרדת נטישה וכיצד מתמודדים עימה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אני בת 26, סטודנטית רווקה, כיום אני במערכת יחסים עם בחור מדהים שאוהב אותי ואני אותו, וזאת לאחר מערכת יחסים נוראית שהיתה לי עם האקס שלי, אשר נפרד ממני לאחר שטיפלתי בו וסעדתי אותו בהיותו חולה ובמשך 3 שנים היינו בקשר אובססיבי מצידי של אהבה חולנית, וכי היום מזה שנתיים שאיני מאוהבת בו כליל ומאושרת מכך, האקס שלי נפרד ממני בצורה מאוד אכזרית אשר השאירה בי פרנוייה שהנינה זה הולך לקרות לי שוב, הקשר בינינו התחיל לדעוך וכששאלתי שוב ושוב הוא שידר עסקים כרגיל ואז ביום בהיר אחד נפרד ממני ולמחרת שכח מקיומי ונעלם לי במשך שנה, ובנוסף אני בת יחידה להורים גרושים מאז היותי בת 10, אבי ואני עד הגעתי לגיל 18 היינו מסתדרים מצויין ומגיל 18 ועד היום מזה 8 שנים אנו בקשר מסוג און אנד אוף, מנתקים קשר או מחדשים, וניתן לומר כי אבי "נוטש" וחוזר וכך שוב ושוב וזה מבלבל אותי מאוד כי אין לי כח אליו יותר. בן זוגי הנוכחי בחור כארז, צנוע ושלו בדיוק מה שחיפשתי כל חיי וכי יש לי התחושה כי הוא מעין פיצוי על כל הסבל שעברתי בשנים האחרונות, הוא כרגע מתגורר במשך חמישה חודשים בחו"ל לצורכי עבודה זמנית וכי אנו נפגשים מידי פעם בארץ או בחו"ל ומדברים כל יום בטלפון. אני מאוד אוהבת אותו ושמחה שנכנס לחיי אך חיה בפחדים בכל דקה פנוייה שהנה הוא כבר לא אוהב אותי או יורד לו ממני והנה המערכת יחסים שלנו דועכת, מספיק פעם אחת שישכח לסמס לי או ירשום אסמס קצר ואז אני נכנסת לפחדים ופרנוייה ובטוחה שברגע שאנחנו נפגשים אנחנו נפרדים וכי נפגשנו מאז וממש לא היה זכר לאותן פרנויות וכאשר הוא חוזר לחו"ל הכל חוזר לי מחדש, ולא משנה מה שהוא עושה אשר מוכיח לי שהוא אוהב אותי, זה לא משכנע אותי שהכל בסדר בינינו עדיין, אני מרגישה שצריך שיגידו לי כל דקה פנוייה "הנה אני אוהב אותך" כדי שאהיה רגועה, וזה לא בסדר, זה לא בריא, אני משתגעת מזה וכי חבר שלי לא יודע מזה דבר. מיותר לציין שכסטודנטית לפסיכולוגיה שאיבחנתי את עצמי כבעלת חרדת נטישה, אך כמו שאומרים... הסנדלר הולך יחף... ואיני יודעת כיצד לעזור לעצמי ולהינות מהמערכת היחסים הזאת ומפירותיה... אשמח לעזרה מעמקי נשמתי, בברכה, מיכל
שלום מיכל, קראתי את פנייתך בעיון והמצב נשמע מורכב מדיי מכדי לטפל בו דרך פורום באינטרנט. כסטודנטית לפסיכולוגיה, את אמורה להבין שאין דבר אחד שתוכלי לעשות ובכך קשייך יבואו על פתרונם. כמו שאני רואה את מטרות הפורום הזה, תפקידי הוא, בין היתר, להקל על אנשים לעשות את הצעד הראשון לקראת פנייה לטיפול פסיכולוגי ואת זאת אני עושה בחום במקרה שלך. אני בהחלט ממליץ לך להתחיל טיפול. העובדה שאת לומדת פסיכולוגיה והצלחת לקיים קשרים משמעותיים, עם כל הקושי שבדבר, יש בה כדי לנבא שהסיכוי שלך להפיק תועלת מטיפול כזה גבוה מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com