סימני שאלה

שלום אני כותבת מתוך עצב אכזבה והמון תקווה שמתישהוא יהיה טוב. אנסה לקצר אם כי השתלשלות הענינים ארוכה ומייסרת. יש לי משפחה שאני אוהבת מאוד.אימי יקרה לי מכל וקשה לי מאוד לראותה סובלת בגיל מבוגר לאחר שהקריבה את כל חייה למען הילדים ובמקום לראות שמחה והצלחה היא מקבלת רק בשורות איוב כל הזמן. מפלה כלכלית,ברוגזים בין האחים בתוך המשפחה ובינה לאחיה,מות הוריה,גירושין כואבים,אחד האחים חולה בסכיזופרניה,אני עברתי אירוע קשה ומתסכל(בשל הגורם שלו הבלתי נתפס),גיסי מונע קשר שלה עם הנכדים לאחר שטיפלה בהם במסירות ונתנה אהבה מעל ומעבר,כולם סביבה נראים מוטרדים ושהחיים מתנכרים להם.ולא זה לא..מתוך דכאון או רחמים עצמיים כי אם בשל מכות שנוחתות בזו אחר זו..הנה אישפוז של אח ואחרי כן האחר... לפני זמן מה ילדנו תינוקת ראשונה,אשפוז שלה לאחר חודש ודום לב לבעל אליו הייתי נוכחת באישון לילה...והנה לא נגמר..אשפוז של אחי שסבל סבל אמיתי בביה"ח בשל ניתוח ישן כנראה שהותיר סיבוכים... שוב..היריעה לא מסתיימת בזה...אני עייפה מלתאר את המשברים שאנו כמשפחה עוברים אנו מנסים להיות חזקים ומאוחדים אבל כולם די מיואשים ומנסים ל"שחק" משחק ולחזק אחד את השני אני אישית כבר לא מוצאת טעם לחיים.איני מבוגרת.רק התחלתי את חיי אך אני מרגישה שהכתפיים כבר לא נושאות את העול.חייבת להחזיק הכל אך עייפה. התחלתי לפחד מכל דבר ולא לישון טוב.ניסיון של שליטה. ניסיון לעמוד על המשמר אני חוששת לא להחזיק מעמד. עוד יום ועוד אחד. אכזבה קשה מהחיים. ושוב...הכי קשה לי לראות את אימי סובלת ודואגת דאגות אמיתיות ומתייסרת בשאלה למה זה מגיע לנו?? אנחנו טובי לב,לא צרי עין,מפרגנים לכולם,תמיד צחוק וחיוך על פנינו. מה עשינו שאנו נאלצים לסבול ולהתעסק בדברים שליליים במקום להתרכז בעבודה ולהצליח אני יודעת שאין תשובה ולצערי גם לא תהיה אך חשתי צורך לשפוך קצת מכאבי. מאחלת רק טוב לכולם.

שלום אלונה, אני משתתף בצערך על כל אירועי החיים הקשים שפקדו אותך. הסוגייה של "צדיק ורע לו.." העסיקה עוד את חז"ל ומפרנסת עד היום מיסטיקנים שונים, המנצלים בצורה צינית את מצוקת הזולת. ככל שזה קשה, אני מציע לך להסתכל על כל אירוע כזה כעומד בפני עצמו. קשה לי להאמין שתוכלי לעשות זאת לבד ואני ממליץ לך בחום: (א) לפנות לטיפול פסיכולוגי תמיכתי כדי שתהייה לך אוזן קשבת - חברים בעניין הזה יכולים לעזור עד גבול מסוים, שמעבר לו הצרות מאוד מאיימות עליהן והם מתרחקים ו-(ב) לפנות לרופא המשפחה או לפסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי נוגד דיכאון וחרדה (שאלי על התרופה ציפרלקס) שתעזור לך לעבור את התקופה הקשה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

רציתי רק לעודד (אולי זה לא היה מובן...) שבעלי יצא חי מהאירוע הטרגי הזה. כך שמה שתמיד מחזיק זה "היה יכול להיות יותר גרוע.." האם לדעתך,רק טיפול תרופתי או תמיכתי יכול לעזור או שמא לבד כפי שנהגתי עד כה אוכל לעבור התק' הזו.. האם יתכן נזק מאי קבלת טיפול מקצועי בתק' שכזו.?

שלום אלונה, אני לא צופה נזק בלי טיפול פסיכולוגי בנוסף למצוקתך הנוכחית. פני לרופא המשפחה, תארי בקיצור את האירועים הקשים ואת הדיכאון כתוצאה מכך ובקשי ציפרלקס (לא רסיטל ולא ציפרמיל, שאולי הוא יציע). הטבה צפויה תוך שבועיים ושיפור נוסף בהמשך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com