א.ה. סילבר חיפה

אבקש לקבל עיצה מה לעשות במקרה שלי אני חי עם בת זוג זה מספר שנים ,ולה יש בן מבוגר בגיל 34 חולה סכזופרניה בהתחלה חיינו בשלום עד שהבן התחיל להשתלט על חיינו ולהכתיב לנו מה לעשות מתי לצאת ובמיוחד ניצל את האמא מבחינה כספית , בעבר היה מאושפז בבית"ח לחולה נפש בגלל המחלה ולאחר שהתאזן החלטנו לשכור לו דירה ועוד דירה ועוד דירה ולא מצא חן בעיניו רק בבית של אמא בזבזן ללא מאזן מקבל את הקיצבה החודשית מבטוח לאומי מבזבז את הכסף תוך שבוע , לכן הוחלט ע"י המוסדות למנות לו הפוטרופוס ולשלוח אותו להוסטל, גם בהוסטל עושה להם צרות לא מתמיד בעבודה לא ממושמע ולא מוכן לקבל מרות מאף אחד, מידי פעם מגיע אלינו הביתה וגורם לצרות וסכסוכים בני לבין בת הזוג ולא חוסך בדברים נשאר בבית ולא רוצה לצאת רק אחרי מאמצים מרובים משכנעים אותו לחזור להוסטל ובדרך כלל ע"י איומים להזמין לו אמבולנס שיאפזו אותו בקשתי לקבל עיצה מה לעשות אנחנו מאוד אוהבים וחיים בשלווה ולא מוכנים לעזוב אחד את השני , מצד אחר לחיות במצב כזה זה לחיות בלחץ תמידי אולי הוא יגיע אולי יעשה בעיות וגם משתולל . לבת הזוג יש בעיה יותר רצינית היא חיה בשתי עולמות גם איתי וגם איתו וזה לא נראה לי נורמלי והיא בדילמה קשה מנשוא האם יעוץ פסיכולוגי לה או לשנינו יכול לעזור במקרה הנדון .תודה על תשובתכם

שלום שלומי, מצב מוכר ובהחלט לא חביב. מצד אחד, הבחור בן 34 וכשהוא מתייחס לגילו הכרונולוגי קשה לו לקבל סמכות שהיא דומה לסמכות המופעלת על ילד, ומצד שני, חלק מהמחלה ובעיקר מהתלות העצומה הנלווית לה, מעמיד אותו בעמדה של ילד הזקוק לסיפוקים מיידיים ולאהבה דביקה באימו. בנוסף לכך, אתה נכנסת כזר למערכת ואתה נתקל למעשה בהתנגדות של ילד להורה חורג. בטיפול בסכיזופרנים חשוב מאוד להציב גבולות וזה מה שאתם מנסים לנסות בחוסר הצלחה. המלצתי היא לפנות לסיוע אצל מטפל משפחתי, שיראה את כל המשפחה כמערכת ואז גם נטל הבושה של הבחור על כך שהוא החולה הזקוק לטיפול יפחת ובאמת יעזור לכם להציב גבולות ולתפקד כמערכת. תוכלו להיוועץ בעמותת אנו"ש לגבי מטפל משפחתי מתאים באזורכם שיש לו ניסיון עם חולים במצב הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com