שאלה לד"ר רובינשטיין

רציתי לשאול גורם מוסמך ובקיא: אני שייכת לקופ"ח כללית,מטופלת במרפאה ציבורית לבריאות הנפש ונוטלת סרוקסט. כרגע אין לי רשיון-האם בעתיד כאשר אלמד נהיגה יערימו עליי קשיים כלשהם בקבלת רשיון נהיגה? ואם כן- איזה קשיים? הרי אני לא "חולת נפש" ,בסה"כ דיכאון מסוג דיסטמיה,ללא אירוע מג'ורי? האם כשאומר להם את זה ,זה יפתור את הבעיה?או שעדיין ייתכנו קשיים?

שלום יערה, באופן מעשי האפשרות של משרד התחבורה לגלות אנשים שהיו בטיפול נפשי בלי שהם מדווחים על כך בעצמם היא בד"כ רק אם הם היו מאושפזים אשפוז פסיכיאטרי. כאשר תעברי את הנוהל של בקשה ללימודי נהיגה, תידרשי להצהיר הצהרת בריאות וכאן אני משאיר זאת לשיקולך אם את רוצה לדווח או לא. אם תדווחי תיאלצי אוטומאטית לעבור סדרה של מבחנים פסיכולוגיים וריאיון קצר עם פסיכיאטר במכון הרפואי לבטיחות בדרכים של משרד הבריאות ואם את בטיפול, להביא מכתב רפואי מהמטפל שלך. על סמך המלצת המטפל שלך ותוצאות המבחנים והריאיון תתקבל החלטה האם לאפשר לך ללמוד נהיגה. העובדה שאת נוטלת תרופות פסיכיאטריות די בה כשלעצמה להגביל את הסיכויים שיינתן לך רישיון. כמובן, שיש אנשים רבים שלא היו מעודם בטיפול נפשי והם נהגים מסוכנים מאוד, אך למוסדות יש אפשרות לאתר רק את מי שנמצא בטיפול במסגרת הממסד הרפואי. אם תצהירי הצהרת כזב, לפיה מעולם לא היית בטיפול, סיכוייך לקבל אישור ללמוד נהיגה גבוהים הרבה יותר. לאור העובדות הנ"ל, את חופשייה לקבל החלטה בעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין