שאלה

כמה שאלות בבקשה? מה הבדל בין הפרעת אישיות גבולית לבין מבנה אישיות גבולית? ב DSM נדרשים חמישה סמפטומים באבחנת אישיות גבולית -האם ניתן גם במקרה של ארבעה סמפטומים? מה קורה במצב שאכן יש ארבעה סמפומים והאדם אובחן כאישיות גבולית האם יש לכך בסיס הסבר מקצועי של המטפלים או טעות? למה בעלי אישיות גבולית מוגדרים כאנשים קשים בעוד אותו אדם הוא נעדר דרמות, מתחשב, ומקיים מערכות יחסים טובות. הוא אינו פוגעני או נגרר לעימותים למה ישנה מן סטיגמה של מטופלים קשים בנוגע להפרעת אישיות גבולית? למעט לתחושות הקשות שלו עם עצמו הוא אהוב ומתפקד למופת. מדוע הפרעה זו נחשבת לקשה? איך רואים אותה בקרב פסיכולוגים? תודה רבה

שלום ט., בעבודה היומיומית השוטפת לא בדיוק סופרים סימפטומים לפי ה-DSM. עושים זאת כאשר צריכים לכתוב מכתב שחרור בבי"ח או סיכום טיפול במרפאה ציבורית וכמובן, כאשר עורכים מחקר. מבנה גבולי מתייחס יותר לרמת הארגון של האישיות (מונח שטבע קרנברג) וגם כאשר לא מופיעים כל הסימפטומים אך האדם אינו יציב אפשר לדבר על מבנה גבולי או רמת ארגון גבולית או "קווים גבוליים", כשהאבחנה הראשית היא הפרעה אחרת. אדם המקיים מערכות יחסים יציבות והוא בעל מזג נינוח, כפי שתיארת, לא יוגדר כסובל מהפרעת אישיות גבולית. עם זאת, יש אמת בדבריך מבחינה זו שקיימת נטייה בקרב אנשי מקצוע בעיקר בשירות הציבורי להשתמש בקטגוריה של הפרעת אישיות גבולית כ"פח אשפה" שאליו "נזרקים" מטופלים שאינם מגיבים לטיפול, או מרבים להסתכסך עם מטפלים או לנשור מטיפול. אכן קיימת נטייה לשכוח את סבלו של המטופל ולהתמקד בסבלו של המטפל אשר תוך כדי טיפולו בבעלי הפרעת אישיות גבולית נאלץ להתמודד דרך קבע עם איומי התאבדות וניסיונות אובדניים. הקשיים של הסובל מההפרעה אינם רק עם עצמו אלא בגלל חרדת הנטישה הגבוהה והצורך בתשומת לב, האדם משתמש באמצעים דרמאטיים (הדרמאטי ביותר ניסיון התאבדות שלפעמים גם מצליח) כדי להפגין את סבלו, אבל נכון שהמוקד צריך להיות סבלו הרב של המטופל ולא של המטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אדם עם נסיונות והצהרות אובדניות, עם הפרעות אכילה בעברו, תחושות של דכאון יאוש עצב, מצבי רוח משתנים, ופגיעה עצמית (חיתוך בעברו) יכול להיחשב כבעל אישיות גבולית? תודה לך