קנאה במטפלת

אני בטיפול למעלה מחמש שנים, עם התלבטויות חוזרות ונשנות לפני כל טיפול האם להמשיך ולבוא שבמהלכן אני בסופו של דבר מגיעה לכל פגישה ופגישה. אני כאילו לא יכולה איתה ולא יכולה בלעדיה. בכל אופן לאחרונה אני מרגישה שהטיפול תקוע מעצם זה שאני לא מסוגלת לומר לה במישרין מה אני מרגישה כלפיה. היא מצטיירת בעיניי ככליל השלמות בכל תחומי החיים , החל מהמקצוע היוקרתי שבחרה, בתפקודה כאם ובמערכת היחסים הזוגית שלה.יש מפגשים שאני מרגישה את מערכת היחסים הזוגית שלה, התומכת, החמה והטובה ולצערי אני די מקנאה ולא יכולה להבין איך היא יכולה לתמוך ולהכיל כשהכל אצלה כל כך מושלם.אני לא מעלה בדעתי להעז ולומר לה זאת, למרות שכבר תקופה די ארוכה היא מהווה עבורי מושא לקנאה .איך ממשיכים הלאה? תודה מראש וחג שמח.

שלום שגית, אינך יודעת יותר מדיי עובדות על חיי הזוגיות וההורות של המטפלת שלך, אך זה מה שאת מדמיינת עליה וזה מה שחשוב. ומה שחשוב יותר הוא באמת למצוא דרך להעלות את הדברים בטיפול. אם קשה לך לראות את תגובת המטפלת בזמן אמת, את יכולה לכתוב לה את הדברים ולהשאיר לה אותם לקריאה בין הפגישות או לחילופין פשוט להדפיס את פנייתך לפורום. העלית את הדברים בצורה ברורה מאוד, הפנטזיות שלך על המטפלת והקנאה בה - כל אלה אולי נראים לך מוזרים אך הוא לחם חוקם של מטפלים. אני בטוח שהדברים יתקבלו בהבנה ובחום וישמשו מנוף לקידום הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אני בת 29 ונמצאת שבע שנים (!) בטיפול אצל אותה מטפלת. בשנים הראשונות היה יחסי כלפיה חשדני מאד, לא נתתי אמון ובחנתי אותה לעיתים קרובות. בשלוש השנים האחרונות נפתחתי מאד, הקשר שלנו עמוק ונעים, ואני מצפה מאד למפגש השבועי איתה. עם זאת, מלווה אותי תכופות התחושה ששבע שנים אצל אותו מטפל הן המון זמן. אמנם עדיין אינני מרגישה חזקה דיי כדי להפסיק, אך אני חוששת שהתלות הרבה שפיתחתי בה לא מאפשרת לי להתנתק מהטיפול. עלי לציין, שפתחתי את הנושא איתה, ואף היא טוענת שחבל להפסיק כרגע. אשמח לשמוע את דעתכם בעניין. נ.ב האם טיפול ארוך כל כך לא מעיד בהכרח על חוסר מיומנות של המטפל?