בהמשך להודעה ששלחתי לפני כמה דקות

נוירולוג שהלכתי אליו פרטי בשנים שאחרי התאונה נתן לי נוטרופיל (פירצטם) והייתי בטוחה שזה טוב רק לשיקום הזכרון אחרי טראומה מוחית, יכול להיות שראיתי את זה גם אצל ידיד שלי, כי אני קראתי עכשיו שזה משמש גם בפסיכיאטריה. מה שגרוע זה שאמרתי לו לזרוק דברים שאני לא מכירה ולקחת רק את זה -הקודמת)ויכול להיות שהוא לקח את זה לבד לא נוטרופיל אלא תרופה שכתבתי עליה בהודעה ויכול להיות שהוא זרק גם אותה וגם תרופות אחרות שבינהן תרופות שגם אני לקחתי למטרה אחרת לחלוטין ושלמעשה הן מייצבים. אבל הוא הרגיש כל כך רע כשהוא לקח תרופות.... או אחרי שהוא לקח תרופות..... אני יודעת שאסור לי להתאבד כי סבתא שלי ז"ל ציוותה עלי לא לעשות את זה ויש אנשים שאוהבים אותי ואני יכולה להסתבך מאוד מלעשות נסיונות אובדניים או סתם מעשים טפשיים ומסוכנים. ובכל מקרה קשה לי לבצע נסיון אובדני עד תומו. אבל, אני מרגישה שלמרות שאני יותר מדי אוהבת את עצמי , בעצם מגיע לי למות עם כל התובנות העמוקות שיש לי והיו לי וחוסר הפעולה החיובית שהייתי יכולה לעשות והפעולות השליליות שעשיתי עם המידע הזה כאשר העברתי אותו לא בצורה הנכונה.

שלום ש.ל., את נשמעת בדיכאון עמוק מאוד, אך אם תקבלי טיפול מתאים והוא יעבור, יחלפו גם המחשבות האובדניות. בינתיים, טוב שאינך מסוגלת לבצע ניסיון אובדני עד תומו, משום שדעתך תשתנה כשתקבלי טיפול מתאים. פני לפסיכיאטר תחילה לקבלת טיפול תרופתי מתאים והתחילי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

בגלל שקיבלתי רק עזרה מאנשים שחושבים כמוך , נכנסתי לכל הבעיות והעצבות והטעויות.הוא היה בדכאון עמוק ואני הטעתי אותו והוא התאבד , אם לא הבנת מההודעה שלי, ואני צריכה לחיות עם זה, ועדיין אני מעבירה מידע בצורה לא נכונה , כך שאני לא מצליחה להעזר בטיפולים או לקבל טיפול שיהלום את הבעיות שלי,ואני מלאת אימה מהסבל שנגרם לי ע"י גישות פסיכולוגיות ופסיכאטריות.