הפרעת אישיות נרקסיסטית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני בת לאמא כזו ולצערי עשיתי טעויות לפני 4 שנים. שיחזרתי פצעים אלו באופן קשה מאוד...דרך טיפול לא מכיל ולא אמפטי בלשון המעטה...בקיצור אני חוששת שפיתחתי את מלוא ההפרעה אצלי ולא פחות חשוב מאז אני סובלת קשה מחרדות, מדכאון מהימנעות, חשה מותקפת ולמעשה לא מסוגלת להתגבר על הפגיעה הקשה שעשיתי שם ובפרומים ולמעשה הנצחתי את הפגיעה. המבנה האישיותי שלי השתנה ואני לא עושה כלום מאז, פוחדת וחרדה, נסגרת לרוב בבית לבד, ויודעת כי לא ניתן לעשות אם זה כלום באופן שארגיש טוב ואוכל להיות חזקה שוב מול אימי ולא להיות כנועה ובלי אופי- אני כועסת על עצמי בשל כך- שהרסתי את מה שהיה חיוני קודם- וכיום אני חשה כמוה- תבוסתנית ואומללה ונחותה ביותר. אני לוקחת אנטי דכאוני שלא עוזר...אני לא מאמינה שניתן לעשות משהו בייחוד לאור מאמרים שקראתי על הפרעה זו שנאמר ובצדק שפסיכותרפיה אינה מרפא ועובדת על מטופלים פגועים אלו ובמייוחד אני שאני חשה מותקפת ולא מסוגלת להיות נחמדה לאהוב ושיאהבו אותי (ההפך הגמור ממה שהיה קודם לטיפול)... אני כ"כ כועסת ומאשימה עצמי- כי אני זאת שעשיתי מיליון טעויות עד שהגעתי לדרך הזו- זה כאילו נכתב בכוכבים ובגורל שלי...שהפגיעות הנרקסיסטיות שהיו רדומות...ישוחזרו ויונצחו לנצח ואהיה כמו אמא שלי (דבר שמגיל קטן דאגתי לשמור על עצמי שלא יקרה ושמרתי מרחק ממנה ולא חששתי ממנה כמו היום על סף הפרנויה כמעט) תודה
שלום ליאת, נשמע שאת גורמת לעצמך נזק רב ע"י ניסיונות לאבחון וניתוח עצמיים. קודם כל, יש לפעול ברמה הסימפטומאטית ואם נוגד הדיכאון שאת מקבלת אינו עוזר לך (בהנחה שאת לוקחת אותו מספיק זמן), פני לפסיכיאטר ונסי תרופה אחרת. לעיתים לוקח זמן רב עד מציאת התרופה המתאימה לך וקשה לנבא את ההתאמה, שהיא מאוד אינדיבידואלית. היאזרי בסבלנות ושימי מבטחך בפסיכיאטר. כשתהיי מאוזנת מבחינת מצב הרוח ניתן יהיה לדבר על טיפול פסיכולוגי שיתייחס למקורות הדינאמיים של מחשבותייך על עצמך. כרגע יש להן השפעה מפרקת במקום בונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com