הצביעות שבגברים

שאלה אליכם ואשמח לקבל מענה: 2 גברים נשואים אוהבים להביט באשה יפהפיה (אגב במקרה נשואה) בכל מקום שנמצאת. כשגברים אלו נמצאים ליד נשותיהם פתאום הם מסתלבטים/מלגלגים על האשה, לדעתי להסיר כל חשד שהם כאילו מתלהבים ממנה, וכשנשותיהם לא נמצאים ליד הגברים האלו הם אוהבים לפזול אליה בלי הרף. מה דעתכם, האם יש לכם סיבות נוספות אם בכלל מדוע גברים אלו מתנהגים כך ליד נשותיהם, או שמא דעתי לא נכונה. אשמח לקבל תשובה עניינית - מיעל. אגב, האשה אינה בוגדת בבעלה כלל, הדבר היחיד שעושה: מחייכת לעברם ואומרת שלום, ויותר מזה מאומה.

יעל, עושה רושם, שאת מוטרדת מאוד מעניינים של יחסים בינו לבינה - ולאו דווקא במישור האישי, אלא במישור הכללי. נתקלתי כאן בכמה הודעות שלך, שאומנם מדברות על מקרים שונים, אבל המסגרת הכללית זהה. רציתי לשאול אותך, האם חשבת פעם לעומק מה יש בנושא הזה שכ"כ מטריד אותך? למה ענייני המבטים, שליחות ידיים, משפטים שנאמרים וכו' מעסיקים אותך בלי סוף? אני לא חושבת שבכל הגברים קיימת צביעות (זן תכונה שמאפיינת יותר את המין הנשי דווקא... הגברים "סתם" שקרנים), אבל איכשהו את תמיד נתקלת בכל הצבועים (?), הרומזים, הבוגדים וכו'. לא חשבת לבדוק את זה פעם?

גם לנשים לא חסר..... את אולי לא, אבל יש כאלו שכן. הרי יש גם גברים חתיכים:)) מה שכן אצל גברים זה חלק מההתנהגות. גברים אוהבים לראות בחורות יפות ומתלהבים כמו ילדים קטנים:))) ונשים מטבען יותר בוגרות(לפחות רובן). אני לא רואה בזה משהו פסול כל עוד הם לא בוגדים. מה שניקרא לענייך בלבד:)) והם עושים פרצופים לנשים שלהן. כי כנראה הם מפחדים מהתגובה של האישה. קנאות שמובילה לשאלות המביכות. כמו נכון שאני יותר יפה ממנה??? וכאלו... אז עדיף לשתוק לעשות פרצוף ולשמור את זה לעצמך:))) לעומתן יש בחורות שיודעות להעריך ולקחת דברים בקלות. הן מבינות שזה מה שהגברים אוהבים והולכות איתם. ואני לא רואה בזה פסול מפני שזה מראה על פתיחות. וכבר אמרו חכמינו שפתיחות זה טוב:)) שוב כל זה כל עוד לא בוגדים!!! אני נגד בגידות!!!! @----)---- איתן

איתן, תודה רבה לך, למדתי הרבה ממך. - יעל.

שלום יעל, קשה מאוד להתעלם מהודעותייך החוזרות ונשנות, כאשר הן מוצגות תמיד כהודעה חדשה של פונה אחרת. במשך תקופה ארוכה התייחסתי לכל אחת מההודעות בצורה נפרדת כאילו מדובר בנשים שונות. כפי ששמת לב, אף מחקתי בצורה עקבית כל השמצה שנכתבה עלייך וזאת אני מבטיח להמשיך לעשות. יחד עם זאת, אני שואל את עצמי אם אני עושה לך שירות טוב בהתייחסי אל כל אחת מהודעותייך תוך התעלמות מכל ההודעות הקודמות, הזהות כמעט ובסופו של דבר היגעתי למסקנה שגם אם הדבר עלול להביך אותך, עדיף שלא להתעלם מהרצף. ברור שמשיכתם של גברים אלייך היא נושא שמאוד מעסיק אותך ולכך התייחסתי, בעצם, בכל אחת מהתשובות הנפרדות. נראה לי שאת השלב הזה כבר עברנו ואין לי מה לחדש לך. השאלה שנראית לי ראויה להתייחסות כעת היא עצם הפניות החוזרות ונשנות. כולנו זקוקים לתשומת-לב, אלא שעם השנים אנחנו מתפתחים בצורה המאפשרת לנו להשיגה בצורה בוגרת ומתוחכמת יותר. גם אדם שמעניק התייחסות, ולא רק מבקש אותה כל הזמן, זוכה בסופו של דבר לתשומת-לב. אני בטוח, למשל, שכולנו ערים מאוד לנוכחותו של איתן בפורום ולתרומתו, לאחריות שהוא לקח על הפורום בהיעדרי, לאיכפתיות שהוא מגלה כלפי בעיות של אנשים אחרים והנה, על אף ואולי בגלל הנתינה, כולנו שמים אליו לב. השאלה אם כתרגיל בינך לבין עצמך, אפילו בזהות חדשה אם יותר נוח לך, לא היית רוצה להתנסות בצורה אחרת של קבלת תשומת-לב כמי שמתייחסת לזולת ולא רק מבקשת את התייחסותו בצורה מאוד מסויימת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ערב טוב לך. אכתוב בקצרה בכדי לא לעייף אותך. רק לאחרונה נכנסתי לפורום. הנושא שבין אדם לחברו מאד מדבר אלי וזה היה חשוב לי בגלל אופיי מאז היותי ילדה קטנה. הפורום, נועד לכל אחד ואחת עם בעיות שהן בעצם נפשיות ומראות על מצוקה מסויימת. אני, לא שונה מאף אחת, כולנו בני אדם ואני בטוחה שלכולנו ישנם בעיות קטנות או גדולות. בעיניך, אולי שאלותי "קטנות" ילדותיות או לא בוגרות, אך בתוך תוכי הן גדולות ועצומות ובמשקל רב מאד. אין לי את המילים להודות לך ולשאר האנשים שעוזרים לי במענה שלהם בפורום, אני מרחיבה את השכלתי, את מחשבותי, מקבלת חיזוק אדיר וע"י זה הם גורמים לי להירגע מהמצוקה בו אני נמצאת. הנושא שלי הוא מורכב, ארוך ממושך ואינו מרפה ממני. אני לא טפשה, אני מודעת שאני אובססיבית לאדם מסויים , נשוי וזה אינו מרפה ממני - וכל זה בגלל שאני קיבלתי ומקבלת ממנו מה שלא קיבלתי מכל חיי. אני יודעת שזה לא יעזור מאומה, יחסי עם בעלי טובים אך לא מספקים ושיחות לא יעזרו מניסיוני... האמת היא, שלפעמים יש לי את הרצון למות (בלי סבל) ולסיים את חיי, כי כשאדם מת הוא לא סובל. אך, אל דאגה אני אשה ואמא לתפארת, עובדת והבית מתפקד להפליא- אך אובססיבית לאדם מסויים. ואני מגישה כמו אדם שמדקדקים אותו וסוגרים לו את הפה שלא יצחק - כך אני מרגישה. אני מנסה להתעלם, לשכוח, להעסיק את עצמי וזה קשה מנשוא. לפעמים אני אומרת עדיף לקבל סרטן זה פחות יכאב ממה שאני עוברת. אני לא מאחלת לאף אדם להיות מאוהב מעל הראש ונאהב ומבלי שאפשר לעשות מזה משהו. ידי כבולות, ואני אשה חזקה ביותר באופיי שעד עתה לא בגדתי איתו. אך, ד"ר רובינשטיין אני מרגישה שאני מוטרפת ממנו וכשאני לידו- אני משחקת אותה עדישה כלפיו וזה איסורי גיהנום, כי אני חייבת להיות מסורה אך ורק לבעלי ולילדי- אך תדע לך שאני מאד מאד סובלת ורק אני והפורום יודע את זה. אני לא חושבת שיש פיתרון לזה, הפיתרון הוא: מוות. כי כשאדם מת הוא לא סובל יותר. בטוח, תחשוב שאני בדיכאון- לא ולא, אולי בפנים אני אדם מת- אך כלפי חוץ מתפקדת למופת. עכשיו, אני מקווה שאתה מבין אותי יותר טוב. ושוב, תודה לך ולכל הפורום הנפלא שעוזר לי.

@----)--- איתן