שנאה המתקבלת ממישהו אחר

שלום. אני יודע כי שאלה זו עלולה להחשב, כבקשה לפתרון מעשי, אך הדבר כוללני מדי בשביל להיות כזה. שאלתי היא - כיצד על בן-אדם להתמודד עם שנאה תהומית, וניכור שהוא חש שמופנית אליו מאדם אחר. מישהו במשפחה, מישהו מחבריו, או מאדם זר. בהנחה שאינו יכול כך סתם לעזוב את המקום. אני חווה את השנאה והניכור האלו, על בסיס יום-יומי, ממשפחתי, ומאנשים זרים, וגם איני יודע אם הסיבה לכך היא המראה שלי, ההתנהגות שלי, הגינונים שלי, חוסר הביטחון שלי, קולי (הרי כל דבר יכול להיות סיבה!), אך אני סמוך ובטוח, שאני חווה זאת הרבה יותר מבעבר(ועל כך אני מקיש, כי סביר להניח שאני חווה זאת גם הרבה יותר משאר האנשים). איך אתה גידי, מתמודד עם שנאה כזו. הדבר מעיק בצורה עצומה, וגם משתק אותי. הרי אני עושה כמיטב יכולתי, להיות בן אדם טוב, ונוח לבריות, ומתעסק רבות בשאלה (שנדמה לי שהציג סוקרטס בשעתו) - "כיצד אני יכול להיות בן אדם יותר טוב", אותה הפכתי לסוג של מוטו, שכיום אני נוכח שאינו מועיל לי. הבעיה נעוצה כנראה בכך, שאת המוטו הזה, היפה כשלעצמו, תרגמתי באופן אובססיבי לסירוס עצמי. כנראה בעקבות רגשי אשמה קשים מנשוא. אני חייב טיפול.

שלום אבי, אני שותף לדעתך שאתה זקוק לטיפול, אך במקום להציב במרכזו את השאלה "איך אני יכול להיות אדם טוב יותר?" (=חביב יותר על הבריות) יש להציב במרכזו את השאלה "איך אני יכול להיות משמעותי יותר עבור עצמי?" וכתוצאה מכך, "איך אני יכול להיות תלוי פחות במה שאני חושב שחושבים עליי?" בגלל הדימוי העצמי הנמוך שלך, נראה לי שאתה עושה מאמצים הירואיים כמעט לשאת חן שאולי מולידים את התוצאה ההפוכה ולכן יש לפעול כדי להחשיב יותר את דעתך ופחות את דעתם של אחרים. ככל שדעתם תיחשב פחות, התנהגותם תהייה אוהדת יותר (ולא כמו שאתה חושב ומרגיש כיום). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com