שאלה לד"ר גידי

שלום רב , אני סובלת מדיכאון עמוק ומומשך – כבר שנים ( מהילדות) , נסיתי כמה פעמים להתאבד אבל לא הצלחתי , ומפעם לפעם אני מזיקה לעצמי כי כך אני נרגעת ! לפני כעשרה ימים החלטתי ללכת לפסיכיאטר – שלא חשבתי שיהיה כך . מהפגישה הראשונה הוא נתן לי שני כדורים אחד בבוקר ( סירוקוול 100 )וכדור בערב ( מירו 30 ) שלא מסוגלת לקחת אותם , כן אני ממש מפחדת מהתרופות . פגישה אחרי פגישה הוא נסה לשכנע אותי בלקיחת הכדורים ללא שום אוזן קשבת לו ... אתמאול בפגישה הוא הבחין שחתכתי את ידי ( חתך די עמוק ) הוא טפל בזה – תפר - ... ונתן לי " זריקת הרגעה או ..." שקיבלתי אותה רק מתוך חולשה , ונתן לי להחליט , כן נתן שלושה אופציות ובקש לבחור : או שאקבל את הכדורים שנתן לי או שיחליף אותם לכדורים אחרים , טיפות , זריקות או לאשפז אותי ... שאלותי הן האם כן הוא יכול להכריח אותי לטיפול או אפילו לאשפז אותי בכוח ( רוב הגוף שלי מלא צלקות ) ? ושאלה שנייה האם נתן לטפל בדיכאון עמוק ומומשך (כבר מהילדות) בפגישות ובשיחות ללא הסמים האלא ? תודה מראש

שלום לך, בדיכאון בסדר גודל שאת מתארת לא ניתן לטפל ללא טיפול תרופתי ולעומת זאת בהחלט ניתן לטפל עם טיפול תרופתי. בהחלט קיים מקום לשקול אשפוז (כפוי או לא) כדי שלא תזיקי לעצמך. הפסיכיאטר התאים לך תרופות שיכולות להיטיב עימך הן להקלת הדיכאון והן לייצוב מצב הרוח. חלק מהצורך שאת מרגישה להזיק לעצמך מתבטא גם בהתנגדות לטיפול ולכן יש בהחלט היגיון בשלב זה להציע לך טיפול בזריקות, שיסתמך על רצונך רק באופן חלקי ולא יהיה תלוי לחלוטין בשיתוף הפעולה שלך. כנ"ל לגבי אשפוז כפוי. נשמע שהפסיכיאטר מנוסה ואת חייבת לשים בו את מבטחך לפחות לזמן מוגבל. אחרת תזיקי לעצמך יותר וחבל. כרגע את האויב הגדול ביותר של עצמך ולכן מומלץ "לתת את המפתחות" לפסיכיאטר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com