מה לעשות ?

בוקר טוב , "הבעיה" התחילה אחרי שסימתי תיכון בכמה חודשים ,ז"א לפני שלוש שנים , ואני במצב כזה . בקיצור לא בא לי לעשות שום דבר , אין לי חשק לצאת מהבית , לדבר או אפילו לאכול , מרגישה שאני צמח או משותקת מכל החיים , חסרת אונים ,כפואה כמו קרח , אל תאמין, בקושי שאני הולכת למקלחת וכשלובשת אז או הפג'מה החומה או השחורה ( למרות שבארון יש יותר משלושים פג'מות חדשות שעד עכשיו לא לבשתי אותם) , שום דבר לא מוצי חן בעיניי-הכל שחור ... ואם תשאל איפה המשפחה בחייך ? אז כך : אני גרה עם הוריי לבד , הם תמיד מנסים לעזור לי ולהוציא אותי מהמצב הזה אבל "ולצערי הרב" לא תמיד מצליחם . "סבבה" אחרי התיכון למדתי סמסטר אחד באונ' -מדעי המוח- , סיימתי אותו בגדול עם ממוצע 92 , אבל אח"כ נמאס לי והפסקתי את הלימודים , כן היו לי חבירות שמה אבל היה הכל משעמם , במקום לשבת בהרצאה הייתי יושבת באטוטו שלי - מה כן הייתי באה לאונ' כל יום שעה-שעתיים ושאר היום באוטו שהיא כמו "החדר שלי" -למרות שלא הייתי כך בתיכון. ובקשר לחברותי בתיכון- אנחנו כל שבוע נפגשות בבית של אחת מאיתנו , אבל בתקופה האחרונה אנו נפגשות רק בחדרי , למה? כי אני מסרבת לצאת מהבית , וחוץ מזה, אפילו שהן איתי והייתי מדברות וצוחקות - שרות ורוקדות אני מרגישה שאני בעולם אחר לגמרי , וכששאלות אותי משהו אז אגיד מה? אההה? לא שמעתי , תחזירי עוד פעם ? באמת לא יודעת מה לעשות ?! בכלל לא מרגישה שאני חייה ! חסרת אונים , אין לי כוח לעשות שום דבר , מרגישה זיוו מספיק לי לחיות . לא ? אוקי אני יודעת שאנו חיים רק פעם אחת ולכן צריך לנצל כל שנייה כדי לחיות יותר טוב , לפחות נרגיש שאנו עדיין חיים, אבל... בבקשה אל תנסה להגיד שצריך להתחיל טיפול, כן אני זקוקה לכך ! אבל לא נראה לי שכן אצליח ! אני ממש סגורה וקשה להוציא מילה מפיי ובמיוחד על מה שאני מרגישה , ובטח במצב כזה צריך ליטול תרופות , אבל האם כן אעמוד בזה ?! גם כן לא נראה לי ובמיוחד התרופות האלו שהשפעתן על המוח וכמה הן מסוכנות .

שלום לך, דיכאון מאופיין לעיתים ע"י נגטיביזם, שלילה של כל דבר, ובתוך זה שלילה של כל אמצעי טיפולי. למעשה, זה מה שאת עושה גם כאן כשאת שוללת הן טיפול פסיכולוגי והן טיפול תרופתי. לא אוכל לעזור לך ע"י אמצעים שאינם במסגרת הידע שלי. שימי לב שבכך את שוללת לא רק טיפול פסיכולוגי ותרופתי, אלא גם את האפשרות לעזור לך במקצת דרך הפורום. להערכתי, לא ניתן לטפל בך ללא טיפול תרופתי נוגד דיכאון, שאותו נוטלים כיום אנשים במצב הרבה יותר קל מזה שאת מתארת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום , לא יודעת איך העזתי ללכת לפסיכיאטר , אבל עשיתי את זה ! כן אתמול הייתי בפגישה ראשונה , והוא נתן לי שני כדורים אחד מירו 30 מ"ג בערב והשני לא יודעת שמו בבוקר . ובקש ממני לחזור ביום ו' , כשנתן לי את הכדורים , לקחתי אותם ללא שום התנגדות או וויכוח , אבל כשהגעתי הביתה הכל השתנה ,רועדת , מזיעה , מפחדת , חסרת תקווה , רק בוכה ובוכה , ולא נרגעתי עד שחתכתי את ידי וראיתי את הדם , ... האם יש אפשרות לטפל בדיכאון ללא כדורים - רק עם שיחות ? אני ממש מפחדת מהכדורים , וזה רק מלחיץ אותי ומוסיף לי עוד סבל , ... תודה וחג שמח

שלום לך, נשמע לי שאת יודעת בתוך מה את צריכה לעשות , ואני מסכימה איתך צריך להתחיל מהתיעצות פסיכיאטרית. אולי פניתך לפורום היא בכל זאת התחלה של מוכנות להתמודד עם המצב. הטיפול התרופתי יכול מאד לההועיל המצב שאת מצויה בו הוא המסוכן. יום כיפור יכול להיות מועד טוב לבחירות וללקיחת אחריות כדאי לקבל את העזרה שאת צריכה, חבל להמשיך לסבול כשאפשר להעזר!.