התיעצות..

מלפני כ-שנה הייתי אצל פסיכולוג במשך כ-חודשיים וחצי נראה לי.. אני סובלת מדיכאון כבר שנתיים ואני לא מצליחה לצאת מזה. אני בצופים ודעתי מוסכת מזה ..אני סיפרתי לפסיכולוג שאני רוצה להתאבד ועכשיו..אני עדיין לא רואה את עצמי גדולה אני פשוט לא אוהבת את החיים אני לא יודעת לתאר את זה.. אני יצאתי מהפסיכולוג במחשבה של:אני לא אגרום לאמא שלי להיות עצובה. פשוט הדחקתי.באמת שאני רוצה להעלות את הדברים מחדש על השולחן.אבל יש לך דרך לפנות למישהו (עזרה)מבלי שאמא תדע או משהו..פשוט אני לא יכולה לדבר איתה או עם אף אחד אחר שאני באמת סומכת עליו. אני לא סומכת על אנשים יותר.מאז ומתמיד לא היה לי אמון במשפחה,בוא נגיד שנולדתי עם זה ככה והחברים שלי ..שבוגדים באמון שלי זה נורא פוגע בי ומראה זלזול.. נכנסתי לאתר שלך ולעוד מלא בנוגע לדיכאון..אני יודעת שאני בדיכאון אני מודעת לזה הבעיה היא איך לפתור את זה? וגם איך לפתור מבלי שיפגע בעתיד שלי (צבא,עבודה) היום כל מי שיש לו הפרעות נפשיות הוא פשוט חולה ולא מקבלים אותו לעבודה או לצבא,מה שאני לא רוצה שיקרה לי!אפילו אמא שלי אמרה לי שהיא רוצה שנאי אלך לצבא.

שלום לך קודם זה חשוב וחכם שאת מבקשצת עזרה ,לא הרבה בכלל בגילך מודעים למצבם הנפשי והריגשי שלהם,זה מראה על בגרות ועוצמה ועירנות לחיים,עוד מוקדם לך לא לסמוך ל אנשים רק ממקרים כאלה את תתחשלי ותביני יותר על החיים ואנשים ,מנסיון רב אוכל לומר שאת מיוחדת,וזה נהדר שאת מעסיקה את עצמך בדברים שאת אוהבת,שם גם תימצאי את החבר חברת נפש,אשמח לומר לך עוד [email protected]

שלום בת15, כרגע את סובלת, בין היתר, מדיכאון קשה שלעיתים מלווה מחשבות אובדניות. אני מכבד את כל השיקולים האחרים: לספר או לא לספר להורים, מה תהיינה ההשלכות של טיפולים כאלה ואחרים על עתיד ועוד ועוד. את חייבת להגיע קודם כל לרופא פסיכיאטר, לדבר איתו בגילוי לב ולקבל את הטיפול שיציע. אינני יודע עד כמה ניתן להסתיר טיפול כזה מעיני ההורים ועד כמה זה רצוי. בסה"כ את מחבלת במו ידייך באפשרות לקבלת תמיכה מהמשפחה. כמובן שבנוסף לכך כדאי שתקבלי עזרה פסיכולוגית ותתמידי בה למרות הקשיים. הצבא מקבל גם אנשים בעלי עבר דיכאוני. כל מי שרוצה מאוד לשרת הצבא מוצא את הנתיב המתאים לו, אבל אנחנו עוד רחוקים מרחק אור משם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com