בעיה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום רב, להלן סיפורי, אודה לך על התייחסותך. את ימי החג תכננתי לבלות אצל הוריי. איכשהו התחלתי לגלוש באתר מטיילים, ומשם לשיחה עם בחורה שיוצאת מחר לשביל ישראל. חמש דקות לאחר מכן הודעתי לה שאני מצטרף לארבעה, חמישה ימים או שבוע, הודעתי להוריי שלא אגיע וקיבלתי את ברכתם והתחלתי בהכנות. אני מאד אוהב לטייל והעדפתי זאת על ארבעה ימים בבית הורייי. באותו רגע שהחלטתי הייתי ב"היי", רצתי לספריה לקחת מפות, נסעתי לערוך קניות, השגתי תיק מחבר ובתום כל ההכנות, חזרתי לדירתי והרגשתי שאני לא רוצה לצאת לטיול. משהו עצר אותי, חסם אותי. במשך שעה התקשרתי לאימי, לחברים, התייעצתי ושאלתי אם להישאר או לצאת "בכוח"...דיברתי שוב עם הבחורה - היא אמרה שהם פגשו עוד זוג מטיילים ושהם באמצע קמפינג - כל כל קינאתי ורציתי להיום שם, אך שוב, משהו עצר אותי. בסופו של דבר החלטתי שלא לנסוע ואני חש תחושה של החמצה. זו הפעם השניה שזה קורה לי. לפני כמה חודשים קרה דבר זהה. אותו טיול, אותו מסלול, הכנות, קניות ויום לפני החלטה על ביטול. אני רוצה לציין שביום שני נסעתי לרמת הגולן לראיון עבודה שלאחריו ישנתי בשטח ובבוקר יצאתי לטיול ונהנתי. עם זאת הייתי קצר רוח, הלכתי מהר, רציתי כבר לסיים את הטיול ולהיות שוב ברכב ולחזור לבית. בדרך חזור יכולתי לעצור לכמה שעות בכינרת ולחזור הבייתה בערב כמו שתכננתי, אבל לא כך קרה, לא היה לי "כוח" לעצור. אני מבקש לדעת מה אתה חושב, מדוע אני מתנהג כך? אציין כי אני חש שאני זקוק בדחיפות רבה לקבל טיפול כי יש לי עוד קשיים רבים אחרים ויש לי תחושה שהכל נובע ממקור אחד. סליחה על האריכות ותודה על העזרה. בברכת שנה טובה ומוצלחת.
שלום טל, קראתי בעיון את פנייתך. כמו שאתה כותב וכמו שמעיד ניסיוני, אין כמעט אף פעם בעיה אחת ויחידה שאין לה קשר לקשיים אחרים. לכן, צריך להכיר אותך ואת המכלול השלם כדי לשים את הבעיה שציינת בתוך ההקשר הספציפי של חייך. באופן כללי מאוד, לכולנו יש כמיהה הביתה, למקום בטוח, וגם יצר הרפתקנות מסוים לנסות דברים חדשים. ברור, שאצל כל אחד שני הצרכים המנוגדים הללו מופיעים במינונים אחרים. אתה יכול לשמוע הרבה אנשים שנמצאים בחו"ל ונהנים אומרים "אין כמו בבית" כשהם נכנסים הביתה, למשל. במקרה שלך החשש הגדול הוא שאתה מתחיל לפתח התנהגות הימנעותית, שעלולה לחלחל לשאר תחומי החיים, וזה מרשם בדוק להסתגרות, חרדה ודיכאון. את מעגל הקסמים הזה אתה חייב לפרוץ מה שיותר מהר בעזרת טיפול מתאים, עם או בלי טיפול תרופתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
מנהל פורום פסיכותרפיה
