בולמיה חרדה דכאון וחוסר בטחון

שלום שמי מתי אני בן 24 ואני בולמי כבר 9 שנים כמעט זה התחיל מהילדות שלי שהייתי מאוד מודע לעצמי והמראה החיצוני שלי היה מאוד מאוד חשוב לי. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 11 והייתי מוצא את עצמי רוב הזמן לבד כי אבא שלי היה עובד עד מאוד מאוחר וגם הוא לא מסוג האנשים שמדברים על בעיות ועד לר=א מזמן בכלל לא דיברתי איתו גל מה שהיה אמא שלי עזבה את הבית וגם אותה לא הייתי רואה הרבה . נשארנו אני אחי הדול ואחןתי הקטנה בבית מבלי שמשהו באמת ישים לב אלינו ומה שקורה לנו. אחי היה הנו ועושה לי בעיקר את המוות מאז שאני ילד קטן וגם עד לא מזמן. החוויות שלי מהילדות מאוד פעו לי בביטחון העצמי ובתפוד היומיומי שלי החיים שלי בתור ילד הייתי בוכה לבד כמעט כל יום ובגיל 15 התחלתי להקיא כשאף אחד לא מודע למצב שלי רזיתי מאוד ואנשים שמו לב לשינוי וגם היו תקופות שנראיתי באמת לא טוב ואף אחד לא טרח לשאול מה קורה איתי . לפניי שנתיים הפסקתי להקיא והיום מה שנשאר הם התקפיי האכילה המטורפים שתוקפים אותי כל שעתיים בערך. אני מסתגר בבית כבר יותר משבועיים , אני לא עובד כבר למעלה משלושה חודשים . אני מפחד ליצור קשרים חדשים עם אנשים ובכלל אני מפחד מאינטראקציה עם אנשים שאני לא מכיר . לפניי כשנתיים התחלתי להרגיש מוזר שאני משתנה ואני לא מה שהייתי עם החברים המשפחה ובעבודה. היו מקרים שהייתי כל כך נלחץ עד שמשהו בעבודה פעם אמר לי משהו ואני לא יודע מה קרה לי הלב שלי פתאום בשניה אחת התחיל לדפוק בקצב של ריצת ספרינט ,הרגשתי שכל העולם מסתובב לי סביב הראש וכאילו שעוד מעט אני מתעלף . זה קרה לי ותר מפעם אחת בכמה מקרים שנים למשל עוד פעם זה קרה לי בארוחת ראש השנה לפניי שנתיים כשהלכתי עם אמא שלי לעשות את החג אצל חברה שלי והילדים שלה , באותו יום גם התחלתי לשתוק בחברה לא הבנתי מה קורה לי אני יושב במעגלים רתיים שונים ולא מוצא את עצמי ואני משתתק ולא מדבר וכשפונים אליי בשאלה הכי פשוטה אני כל כך נלחץ ואני כמעט בגימגום. אני אציין שאני מאוד ביקורתי כלפיי עצמי ואיך שאני נראה ואני משווה את עצמי כל הזמן לאנשים אחרים שנראין יותר טוב ממני וזה הורג אותי . אני עושה את זה כבר מגיל מאוד מאוד צעיר יותר מ 10 שנים ואני לא יודע איך להפסיק . בזמן האחרון הייתי הולך לעובד סוציאלי הייתי אצלו משהו כמו 6 מפגשים ובהמלצתו בפעם האחרונה שהייתי אצלו הוא הפנה אותי לפסיכאטר . הפסיכאטר אבחן אותי ונתן לי מרשם לתרופות (כל סוג של פרוזאק) עם המרשם הזה הלכתי לרופאת המשפחה שלי והיא נתנה לי מרשם ללופטין 20 מג וקלונקס לקחת עם זה למקרה שיהיו תופעות לוואי עוד לא לקחתי את התרופה ולכן אני כותב לכם המומחים בתחום וכן לאנשיי הפורום שיכולים להזדהות איתי בבעיות דומות. האם לאור מצבי אתם חושבים שלופטין וקלונקס הם כדורים טובים או שיש סוג אחר של פרוזאק שמתאים למצבי , אני לוקח את הלופטין כי זה הפרוזאק היחיד שהקופת חולים שלי מוכרת (מאוחדת) ואם יש כדור אחר .תודה מקרב לב!!!

שלום מתי, מן הסתם מדובר בפלוטין וכן, תרופה זו (במקור פרוזאק), גורמת במקרים מסוימים להפחתת התיאבון, בעיקר בשלבים הראשונים של הטיפול. עם זאת, לא נשמע שאתה מקבל את הטיפול הנכון והמלצתי לך היא לפנות למרפאה להפרעות אכילה הנמצאת כיום ברוב המרכזים הרפואיים הגדולים. שם תקבל טיפול משולב ע"י אנדוקרינולוג, דיאטנית, פסיכיאטר, פסיכולוג ופיזיולוג. זה הטיפול המתאים ביותר להפרעת אכילה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com