עבודה

שלום רב אני עובדת כשנה וחצי במקום עבודה כאשר התחושה היא שאיני מתקדמת בידע ובמקצועיות. ישנה עובדת אחת שאכן מקצועית לחלוטין וזאת לאחר 6 שנות עבודה במקום והתחושה שנוצרה בי שהיא לא ממש ששה לשתף אותי ולעזור על מנת להישאר תמיד המרכז!!! מה שמבעס אותי ומאוד לא מעודד כי חוץ ממנה אין עוד מישהו שניתן להיעזר בו. העבודה מול קהל מה שיותר מקשה עליי כי כולם מחכים אליה ולא אליי וכל המקרים מסניפים אחרים ומגורמים חיצוניים מופנים לטיפולה בלבד!! אני אפילו לא מקבלת מיילים מקצועיים. הרגשה של התעלמות מקיומי. מצד אחד,אני מנסה להתעודד ולהגיד יופי שכל הדברים יפלו עליה ולהקטין ראש כי באמת כבר אין לי כוח - ניסיתי בכל מאודי לצאת להדרכה,לקבל חומר כתוב,לנסות לבד אבל זה בלתי אפשרי כי מדובר ביד מקצועי גרידא שלא ניתן ללמוד אותו בעצמך. הזמן עובר והתחושה של קפיאה במקום. מצד שני מאחר ומעולם לא הייתי טיפוס שלא יודע או לא בקיא והתחושה של חוסר הבטחון לא טובה עבורי במקום עבודה ובכלל -אני רגילה להיות הכי טובה אם בלימודים ואם בעבודות קודמות. תמיד דיברו בשבחי וניסו לתת לי מטלות נוספות ואילו פה ההתייחסות היא אפילו מזלזלת יתכן גם כי איני באה מהתחום בו אני עוסקת ולכן אולי אני באמת לא קשורה למקום אבל אין לי שום כוונה לשחק אותה הפיה הטובה ולהודות שאיני מתאימה ולחפש מקום אחר אלא רצוני להשתלב בכל הכוחות וכן להצליח. הרצון להוכחה עצום הן לאחרים והן לעצמי אך איני יודעת כיצד להשיג המטרה הוסבר הנושא למנהל האישי מבחינת המקצועיות אך מאחר והוא שנים במקום העבודה הנוכחי וגם הוא די שבוז מהמערכת איני רואה כל טעם בשיחות הללו כי גם לו אין אפשרות או זמן לעזור.מדובר במקום אינטנסיבי שלא נמצא בו פרקי זמן בהם ניתן להשקיע בדברים שהם לא הכרחיים(קרי ללמד עובדים חדשים וכו..) תמיד תחושת לחץ ובלגן וכך פשוט אני מאבדת את הטעם והתקווה... מהי דעתך? האם יש ביכולתי לשנות הקיים?

שלום אלונה, לפי תיאורייך, ניסית כל מה שאפשר, כך שלפחות במסגרת מקום העבודה הנוכחי אין משהו שאני יכול לחשוב עליו ואת עוד לא חשבת עליו. ייתכן שאת מתארת את המצב באופן אובייקטיבי וייתכן שלא. אם זה המצב אובייקטיבית, כדאי אולי לחשוב על מקום עבודה אחר. עם זאת, כדאי שתחשבי איזה לקחים את יכולה ללמוד מניסיונך במקום הזה כדי ליישמם במקום הבא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com