רציתי להוסיף משהו.
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
בהמשך להודעה הקודמת שלי, אם אני לא טועה הנושא שלה הוא "צריכה קצת עזרה". ראיתי פה הרבה הודעות של אנשים שכותבים שהם בטיפול פסיכולוגי והוא לא עוזר להם. אז רציתי לדעת אם זאת תופעה מוכרת, ז"א אם רוב או חלק גדול מהמטופלים לא מרגישים שינוי או שיפור אחרי טיפול? ז"א מובטח שיהיה איזשו שינוי בכלל? אני בנאדם נורמלי, אין לי "בעיות" כלפי חוץ, אני מתפקדת לחלוטין, הבעיות שלי הן כלפי פנים, בעיקר חוסר בטחון עצמי, שמתבטא בהרבה דברים ובהרבה תחומים, ויש לי כל מיני מחסומים בכל מיני תחומים שלא הצלחתי לשבור לבד. אני פשוט נראה לי תולה בזה כ"כ הרבה תקוות, אני מאד מקווה שאם אני אלך לפסיכולוג/ית זה ישנה אצלי דברים בצורה מהותית, ואני מפחדת להתאכזב מאד. כי זה בערך הפתרון היחיד שיש לי. מקווה שהבנת מה אני שואלת.. שוב תודה.
שלום לך, קראתי את שתי הודעותייך ואני זוכר היטב את הודעתך המקורית ואת מה שיעצתי. בהתחשב בגילך ובגיוס הקרוב, מצד אחד, ובקושי הגדול לשתף את אמך, מצד שני - אחת האפשרויות לפנות לטיפול בלי שאמך תהייה מעורבת בכך היא לחכות עוד כחודשיים ולפנות לטיפול במסגרת הצבא. מה דעתך? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
תודה על התשובה! העניין הוא, שעוד חודש-חודשיים אני יוצאת לשנת שירות, לא לצבא. אני אתגייס רק עוד שנה בערך. ככה שהאופציה של לפנות לפסיכולוג דרך הצבא היא כרגע פשוט לא אופציה. זה לא "קושי נוראי" העניין הזה, אמא שלי בטח תסכים, וזה לא יהיה כזה סיפור, אבל זה פשוט כ"כ מוזר לי, ואני פשוט פסיבית בעניין הזה, מעדיפה להמשיך לסחוב מלשבור את הקרח ככה בבת אחת. אני יודעת שאני יכולה פשוט לעשות את זה ולהספיק לנבור בזה, אבל זה מוזר נורא, לא יודעת... אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.
אציין שלגבי הטיפול הפסיכולוגי פחות עזר לחרדה אבל זה גם קשור לגישה, יש גישה שיותר התאימה לבעיות כמו חרדה חברתית. בצורה עקיפה, אני מרגיש יותר "מגובש", והטיפול עיבד רגשות ותכנים שנראה לי מוזר אם לא הייתי עובר את זה, וחיי ככה בלי טיפול. כמו כן הכי חשוב כימיה עם המטפל/ת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
