חרדות ולחצים

שלום רב, אבי היקר בן 63, לפני כחודשיים התחיל שינוי בהתנהגות שלו הוא נהייה אדיש, מדוכא, ללא מוטיבציה, נטול כוחות. חשבנו שיעבור... לא עבר. ביררתי עם אחיי (יש להם איתו עסק משפחתי) אם יש לחצים כלכליים אמרו שלא. אבי תמיד היה טיפוס קפיצי, אנגרטי מעט לחוץ אך לא משהו שיפיל אותו. במשך השנתיים האחרונות הוא עבד ממש קשה (מבחירה) כל הזמן דאגנו לו שמא יתמוטט והנה זה קרה. לפני כשבוע ממש דחפתי אותו לפסיכיאטרית שנתנה לו כדור רסיטל ולהרגעה לוריואן. הוא ממש מרחם על עצמו, ולא מבין איך זה קורה לו... פשוט אין לו חשק לכלום. איך ניתן לעזור לו מעבר לטיפול התרופתי? ממש קורע לי את הלב לראותו כך. גם הדיבור שלו נשמע "חנוק כזה). הוא ביצע בדיקות כלליות בגדול ב"ה הכל נראה בסדר... למעט עלייה בסוכר (הוא חולה סוכרת מגיל 30). בבקשה עזרה. תודה

שלום רונית, רסיטל אכן יכולה לעזור לו, אם יתמיד, אך השפעה מלאה תורגש רק עוד 6 שבועות. לגבי הלוריוון צריך להזהיר אותו להשתמש רק לפי הצורך ולעיתים רחוקות, כי בשימוש קבוע התרופה ממכרת תוך חודש. מעבר לכך, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי יכול לסייע מאוד. בשלב האקוטי של הדיכאון, שבו הוא נמצא כעת, החלק ההתנהגותי הוא החשוב יותר. חשוב שיהיה לו סדר יום, אפילו מאולץ, שיכלול פעילות גופנית אירובית כלשהי (הליכה או שחייה יכולות להתאים מאוד בגיל הזה). החלק הקוגניטיבי (שינוי מחשבות) יעיל יותר כשהתרופה תתחיל להשפיע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com