מי פונים ולמה פונים לפסיכותרפיה

נראה לי שמיעוט קטן מהפונים לטיפול בשיחות פונים עקב disorders המוגדרים ב CID יש מאמר שמדבר על האיפיון של הפונים לפסיכותרפיה והסיבות לפניה לפסיכותרפיה ?

שלום לך, קיימים בהחלט מאפיינים של אנשים הפונים לפסיכותרפיה. נערכו על כך מחקרים רבים. אחד הגורמים המנבאים פנייה לפסיכותרפיה הוא, כמובן, מצוקה. ואולם, המצוקה לבדה אינה מספקת כדי שאדם יפנה לטיפול, אלא חייבת להיות תובנה מינימאלית שהמצוקה קשורה באדם עצמו, שכן לא סביר להניח שאדם יפנה לטיפול עקב מצוקות שהוא תולה את הסיבות להן בגורמים חיצוניים, שאינם יכולים להשתנות בטיפול. נשים פונים לפסיכותרפיה פי עשרה מאשר גברים, והדבר מוסבר הן ע"י הנטייה המוגברת של נשים לבטא את עצמן טוב יותר באופן מילולי והן ע"י הלגיטימציה שהחברה נותנת לנשים לבטא את מצוקותיהן וחולשותיהן יחסית לגברים המרגישים, בממוצע, שפנייה לטיפול משמעה חולשה. עוד עולה מהספרות העוסקת ביעילות של טיפול שככל שהדימיון בין המטפל למטופל גדול יותר במשתנים רבים יותר, כן טובים יותר הסיכויים ליצירת ברית טיפולית באמצעות שפה משותפת. ולסיום, אכן אין קשר הכרחי בין "מופרעות" ובין פנייה לטיפול במובן זה שכדי לפנות לטיפול אדם חייב לייחס את הסיבות למצוקתו לעצמו ולא לסביבתו, כך שייתכנו בהחלט מצבים נפשיים קשים מאוד, אולי המצבים הקשים יותר, שבהם אדם סובל מאוד אך יראה את המקור לסבלו בגורלו או בסביבתו ועל כן לא יפנה לטיפול. כמו כן, עם התפתחות הטיפול התרופתי יש שיעדיפו טיפול תרופתי בלבד על פני פסיכותרפיה וגם כאן גברים נוטים להיעזר בתרופות בלבד הרבה יותר מנשים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין