נבהל רק ספציפי

שלום במלחמה האחרונה הרוב בישוב ברחו .נשארתי כמעט לבד . כל אזעקה כלל לא ירדתי למקלט חיכיתי בחדר אחורי שמעתי הנפילה וגם הקרובה , ומיד המשכתי בעיסוקיי . כאילו אין מלחמה לא בתחושות ,ולא בפחדים וגיחחתי על הנתקפים חרדה. ( אולי טיפה מתח עד ....הנפילה) שעוברת דבורה כולם זזים אחורה ,אני מסתכל עליה בענין גם בעקרבים וכו וכו וכו. אבל אבל אבל : שיושב במרפסת ומסביב דממה .ונהנה ושקוע בציפצוף הציפורים.:ופתאום: תשמע טריקת דלת חזקה , או אפילו משוחח בשקט עם מישהי במרפסת השקטה : והפלפון שלה מפתיע אותי בצלצול חזק : נבהל מאד מאד . וכו וכו .לפעמים נמשך קצת זמן עד שנרגע . שהבהלה קיצונית יש גם כאב במרפק שמאלי.שנמשך שעות. גם לפני שנים שעוד עבדתי , והייתי שקוע בניירת ומישהו התפרץ לחדר , שלא שמעתי צעדים במסדרון , קרה אותו סיפור . שאני " ברעש " עוד משהו רועש או פתאומי לא מזיז לי . כמובן משתדל להרחיק ולהתרחק מהפתע שאני בשלווה אבל בחיינו המודרנים הם קורים.. יש עצות מועילות ? לפני , ושזה כבר קורה .או הסברים .?פתרונות . תודה לא תרופות

שלום משה, אכן הגירוי שמעורר את החרדה שונה מאוד מאדם אחד למשנהו. במקרה של הטילים המצב היה קיצוני יותר אך גם צפוי יותר (היו הודעות מראש והיית יכול להתארגן) ובמקרה של צלצולי הטלפון או טריקת הדלת הגירויים חסרי חשיבות לכאורה, אך הם מפתיעים יותר, ללא כל אזהרה, ועלולים להופיע בכל רגע. קיימות שתי גישות עיקריות לטיפול: א. טיפול תרופתי - שיפחית את הרגישות באופן כללי ובלתי-מובחן (ניתן ע"י פסיכיאטר). ב. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי - למידת טכניקות של הקהיה שיטתית (systemtic desensetization) שבו אתה לומד כיצד להרפות גם את השרירים וגם להפוך את הנשימה לסדירה יותר. מומלץ ללמוד זאת בטיפול ע,י ביופידבק הניתן כיום בכל היחידות לרפואה משלימה של קופות החולים השונות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com