חרדת חשיכה.

לגידי צהריים טובים. אני כותבת בשם קרובת משפחה .בת 55 נשואה פלוס ילדים. לטענתה .מאז שהיתה ילדה קטנה פחדה באופן קצוני מחשכה מוחלטת . ועד היום זה מלווה אותה .היא פשוט נמנעת מלהכנס לסטואציות הללו.לטענתה היא למדה לחיות עם זה. והיא בטוחה שזה הפך להיות מן טבע שני שאין טעם להאבק בו. וכל זאת .מסקרן אותה לדעת אם אפשר לצאת מזה .ואם בגילה טיפול פסיכוגי יכול לעזור , אחרי שנים רבות כל כך של התופעה ועם השלמה עמה. ואולי.. אחרה את המועד... או, האם טיפול תרופתי כל שהוא יכול לנטרל את הפחדים? האמת,היא די ספקנית .... שכנעתי אותה לא להתיאש .ולפחות לשאול. דעתך..?

שלום אביגיל, הימנעות של שנים רבות כל כך אכן מגביר ומעצים את החרדה, אך מוטיבציה גבוהה להתגבר על הפוביה יכולה בהחלט לתרום לטיפול. הגישה המתאימה כאן ביותר היא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ע"י חשיפה הדרגתית לגירוי המפחיד - במקרה זה החשכה. אפשר להיחשף באופן הדרגתי לרמות חשיכה הולכות וגדלות ע"י הקטנת התאורה וע"י התחלת הטיפול בחשכה מוחלטת בחברת אדם שהיא סומכת עליו ולהעלות בהדרגה את הזמנים בהם היא תשהה בחדר חשוך לבדה. טיפול תרופתי לא נראה לי כפתרון סביר אם אפשר להגדיר את הגירוי המפחיד בצורה ברורה כל כך. הבירות הן, אפוא, או לחיות עם הבעיה או לנסות לפתור אותה ע"י חשיפה הדרגתית לחושך במסגרת טיפול התנהגותי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com