חרדת נטישה

אני בחורה בת 19, במשך כל חיי עברתי הרבה מקרים שגרמו להורדת הבטחון העצמי שלי. עכשיו זה עבר ובלי עין הרע אפשר לאמר שאין לי משהו בחיים להתלונן עליו.אבל ידוע שדברים מהעבר משאירים צלקות, ככה שאני סובלת מאוד מחרדת נטישה, מהפחד שאנשים יעזבו אותי, חושבת שאנשים משקרים לי, עובדים עליי, מנצלים אותי ואם מישהו אוהב אותי תמיד אני מרגישה שמתישהו הוא כבר יפסיק לאהוב אותי..פוחדת להרוס.. מה עליי לעשות?

שלום ענבר, ישנן דרכים רבות להעלאת הדימוי העצמי, ביניהן כמובן טיפול פסיכולוגי. כל סוג של למידה גם הוא תורם לשיפור הדימוי העצמי. יש כמה דרכים להתמודד עם חרדת נטישה במובן מעשי מאוד. אם תדאגי, למשל, ל"ריפוד חברתי" של חברים וחברות טובים, תהיי תלויה פחות בבן הזוג. ככל שמפזרים את הקשרים החברתיים בין יותר אנשים, תלויים פחות בכל אחד מהם. ואולם, את בעיית האמון יש לפתור במסגרת טיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית, כאשר יש להניח שאותן בעיות המופיעות ביחסייך הבין-אישיים יופיעו ביתר חוזקה בטיפול ואז יהיה ניתן להתייחס אליהן בזמן אמת. אפשר ורצוי להוסיף בשלב כלשהו גם טיפול קבוצתי, וכל אלה יאפשרו לך להבין מה קורה לך ביחסים בין-אישיים וגם יספקו לך את התמיכה שאת זקוקה לה וככל שתמיכה זו תהייה רבה יותר, התלות באדם אחד ויחיד תפחת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

קודם כל תודה על התשובה אני אאמץ את הרעיון. אני אכן "מרופדת" בחברים שנותנים לי תשומת לב כמו שאני רוצה אולי כי מהם אני מצפה לפחות מאשר מבן הזוג שלי. עכשיו אני בקשר עם מישהו אני לא כל הזמן איתו אני יוצאת עם החברים ואני לא תלויה בו כל הזמן אבל אני תמיד מרגישה שיום יבוא והוא יעזוב אותי, שאני אפקשש במשהו וזה יגרום לו לא לרצות אותי יותר.תמיד מאמינה שהמזל שלי הכי רע שיכול להיות. חוץ מזה אני רוצה להוסיף גם נושא אחר שאיכשהו מתקשר לנושא שלנו: אני דתיה אבל בזמן האחרון אני קצת התדרדרתי והתחלתי "לגעת" בגברים קצת יותר מידי..אני עדיין בתולה אבל בוא נאמר שאני לא רחוקה מלקיים יחסי מין למרות שתמיד ברגע מסויים אני מבקשת מבן הזוג שאיתי שיפסיק כדי שלא נגיע למצב בו נשכב. בגלל המצב הזה אני נורא מבולבלת ואני פוחדת שבן הזוג הנוכחי שלי יעזוב אותי כי הוא לא יוכל לסבול את המצב הזה יותר למרות שהוא אמר שהוא רוצה לנסות את האתגר הזה של לצאת עם מישהי ולא לשכב איתה, אבל אני מפחדת שהוא בשלב מסויים יכנע ויעזוב אותי ואני סתם יצא פגועה והבטחון העצמי שלי עוד יותר יירד. דיברתי איתו על זה והוא אמר לי:אם לא תנסי לא תדעי, ואת לא צריכה תמיד לחשוב על הגרוע מכל, בנתיים טוב לי איתך, אני מקווה שיהיה לנו טוב ביחד, אבל נתקדם לאט לאט כדי שלא תפגעי..מי יודע אולי זה יהיה לנצח?? אני לא יודעת מה לעשות הוא מאוד מוצא חן בעיניי אבל אני מפחדת שלא יצא לי מזה כלום. וגם אם אני אצא עם מישהו אחר אני תמיד אפחד שמסיבה כלשהי הוא יעזוב אותי גם אם זה לא קשור לקיום יחסי מין...הבטחון שלי כל כך למטה..למרות שיש לי הרבה חברים וחברות שאוהבים אותי מאוד ונותנים לי הרגשה שאני הכי בעולם...כשזה מגיע ליחסים יותר אינטימיים עם בן אדם הכל שונה.

בגלל שאני באה מבית דתי אני לא ממהרת לקיים יחסי מין. חוץ מזה שברגע שאני "נסחפת" עם מישהו ישר עולים לי יסוריי מצפון ופחד שאני יענש או משו.