געגוע למטפל?

ד"ר גידי, שלום, התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני חמישה חודשים, אצל מטפל מקסים וחכם מאוד. פסיכולוגית שמכירה אותו ואותי המליצה לי עליו. נפגשנו במשך 4 פגישות, במהלכן, מחד היה לי נחמד, הרגשתי שהוא באמת אוהב אותי (למרות ההכרות הקצרה שלנו), או יותר נכון אכפת לו מאוד מהחיים שלי (למרות שכמעט ולא סיפרתי לו כלום בפגישות הללו). הוא גם חכם מאוד, לדעתי, ועלה על הנקודה המתאימה במהירות מדהימה, גם כשנמנעתי מלספר עליה במילים בתחילה. אך מאידך, הרגשתי שקשה לי קצת עם המקום השכלי שהוא הביא, כשדיברתי הרגשתי לפעמים שהוא חושב (ורציתי אז שירגיש!), היה חסר לי קצת החלק של הרגש, למרות שהוא היה קיים. אולי אפשר להסביר את זה בכך שהוא מטפל די הרבה בשיטות קוגניטיביות (יש כזה דבר? אני לא הכרתי, אך כמדומתני כך הוא הגדיר זאת). התלבטתי הרבה, גם התייעצתי עם מישהי, שאמרה לי שלדעתה אני מפחדת מהטיפול, ואני צריכה להילחם בפחד הזה, ולהישאר. בסוף עזבתי. די להפתעתי, היה לי קשה להיפרד ממנו. (אפילו שאולי יכלתי לחשוב על הקושי הצפוי, כי תמיד קשות לי פרידות. אך כאן חשבתי שאני כמעט ולא מכירה אותו, ולא הספקנו מידי להיקשר, ושלא יהיה לי קשה. והופתעתי מהקושי שהגיע לי עם זה). כיום, חמישה חודשים אחרי, לאורך התקופה הזו, מצאתי את עצמי מתגעגעת אליו הרבה פעמים, והייתי רוצה לחזור לקליניקה שלו, ולמקום שהוא הציע לי. אך מצד שני, עדיין קיימת בי ההרגשה של חוסר ההתאמה שהרגשתי שכנראה קיימת בינינו. אני יודעת שאני רוצה להתחיל/להמשיך טיפול. ואני יודעת שהיום אני באה ממקום אחר קצת, כי אכן לפני חמישה חודשים די פחדתי מהטיפול, ואפילו התביישתי, אבל היום בהרגשה שלי אני במקום אחר. ואני מתלבטת: האם לחזור אליו לטיפול (ודי ברור לי שאם אחזור, זה יהיה לתמיד, כי לא אחזור ואעזוב שוב), או שהגעגוע הזה סתם מתעתע בי ועדיף אולי לחשוב על לחפש מטפל חדש (שאני יודעת שיקשה עלי למצוא, כי בטח אפסול הרבה בגלל שהוא היה אדם מיוחד). אשמח אם תוכל לתת לי זווית הסתכלות על העניין... כי אני מרגישה בהתלבטות קשה לגבי זה. תודה, הילה

שלום הילה, אם את שוקלת להמשיך בטיפול, נשמע שהכתובת המתאימה ביותר הוא המטפל שהתחלת אצלו את הטיפול הקצר ואת כה מתגעגעת אליו. התחלת טיפול אצל מטפל חדש נשמעת לי אופציה מלאכותית וקשה. המלצתי לחזור אליו ולנסות להבין ממה ברחת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ד"ר גידי, תודה על תשובתך. אך ישנה בי עוד תהיה, מה לגבי החלק שמאוד הציק לי לאורך הטיפול: הגישה הקוגניטיבית. האם הוא יעלם? האם הוא ימשיך להציק? אני שואלת את זה, כי אני זוכרת שבאחת השיחות בינינו הוא דיבר על השוני הזה, והוא אמר שאם אני מצפה לשיקוף וכו', הוא לא פועל ככה. קשה לי עם זה כי אני מכירה את התחום הטיפולי מעט (תחילת לימודי), וזה שונה ומוזר מכל מה שהכרתי. האם אתה מכיר את סוג הטיפול הזה? יכול להיות שזה באמת מתאים לסוגי אנשים שונים? ויכול להיות שלמרות האישיות המקסימה שלו, זה עדיין מהווה עבורי מחסום? ואז אולי זו בכלל שאלה יותר גדולה: מה יותר חשוב, האישיות של המטפל או הטכניקה? תודה על עזרתך, הילה.