כבר לא יודע מה לעשות.
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, כתבתי פה בעבר על הבעיה שאני חרד מביקורת כחברים/ידידות באים לבית שלי, כאשר הביקורת היא שאחי יבקר אותם והחברים יבקרו את משפחתי אך בעיקר אחי. החרדה השניה יותר עיקרית/דומיננטית. הנה למשל חבר שלי בא, הייתי יחסית לא חרד, ואז כשהוא יצא מהחדר ללכת הביתה אחי צלצל בדלת אך הוא צלצל חזק והרבה- עכשיו אולי זה נראה כאילו הוא היה עצבני אך כלל לא זה סתם פשוט ההורים מרשים לו הכל כלומר יחסית הם לא מחמירים זאת אולי הוא אף מתגרה ומראה שהוא שולט (הוא טיפוס שתלטני, אפשר לחשוב הוא האבא שבבית שלנו, כמובן זה גורר כעסים רבים כלפיו וכלפי הוריי) בקיצור אז אמא שלי פתחה אמרה לו למה אתה מצלצל ככה וחבר שלי ראה הכל, וודאי זאת היתה סיטואציה מוזרה (ככה זה שיש משפחה מוזרה)... שלא לדבר על כל השטויות שהוא אומר (לרוב יש לזה קשר הדוק לבעיות הפסיכולוגיות שלו למשל שנאת "אשכנזים" וכו')... בדיוק עכשיו כשאני כותב אמא שלי מדברת בטלפון ואחי שואל אותה וצועק לה אמא אמא אמא שתענה לו והיא אומרת לו מה מה אני מדברת אבל נמאס לשמוע את הרכות הזאת שלה כלפיו, לא עונים וזהו. אז אני מספר זאת כי אני עצבני ונמאס לי ובא לי לסגור את הדלת, במעין מחאה שקטה אבל כנראה שלא אעשה זאת כי לא רוצה להזיק לבריאות של אמא שלי. ו-וואלה, אני לא חושב שיש לי עיוות קוגנטיבי, אלה החיים.
שלום תמיד מהצד, אני זוכר את הודעותיך, חלקן (כמו ההודעה הזו) ללא שאלה אפילו. נשמע שהכינוי שבחרת לעצמך, "תמיד מהצד", אינו מאפיין רק את התנהלותך בפורום אלא בחיים בכלל. אתה מתאר משפחה עם המון "אקשן" - ואתה נשאר בצד עם החרדה החברתית שלך. לדעתי, זה עיתוי מצוין לפנות לטיפול פסיכולוגי, כי ככל שמתחילים לטפל בנטייה ההימנעותית מוקדם יותר, סיכויי ההצלחה טובים יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com