שלום ד"ר

זה היה הסיפור שלי: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-402,xPG-229,xFT-128727,xFP-128727,m-Doctors,a-Forums.html לאחר לבטים רבים החלטתי לסיים את הקשר הלא בריא והיום אני לבד. האם יהיה נכון לדעתך לעשות בדיקה כעבור חודשיים מסיום הקשר, על מנת לסגור את הנושא סופית? החלטתי לקחת את עצמי בידיים והפרידה הייתה החלק הראשון בתהליך. אני מחפש דרכים איך להתקדם הלאה ולהרים את הראש, אבל הפחד מאיידס עדיין קיים (לכן החלטתי לנתק את הקשר, כי הפחד נבע בעיקרו מקשר שאינו בריא לי). אני מכיר בעובדה שיש לי היפכונדריה מסוימת בנושא...אבל עצם ההכרה בדבר לא מונעת ממני לרצות לבצע עוד בדיקה (כיאה להיפוכונדר). האם בכלל אפשר להתמודד עם דבר כזה לבד? אודה על התייחסותך ד"ר

שלום Anonymous, קראתי בעיון את כל פניותיך הקודמות והייתי מציע לך להפריד בין שני דברים: (א) הקשר שנמצאת בו ואכן היה רווי חרדת נטישה ולא מוסיף בריאות נפשית. איחוליי על ניתוקו. (ב) האיידספוביה ממנה אתה סובל. כאמור, איידספוביה היא מקרה פרטי של היפוכונדרייה ובהיפוכונדרייה יש טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ספציפי המתייחס לאמונות העומדות בבסיסה. אם אתה מרגיש צורך לסגור עניין ע"י בדיקת איידס נוספת, לך על זה, אך זה לא ישנה דבר מבחינת האיידספוביה שלא הסתיימה עם ניתוק הקשר שהיה לא בריא מבחינות אחרות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

השאלה היא אם האיידספוביה התפתחה כתוצאה מ"טראומות" שעברתי במהלך הקשר (כי לפני הקשר לא סבלתי מזה). זאת אומרת האם הבדיקות החוזרות והנישנות באו על מנת לבדוק את האמון בבת הזוג לכאורה? אם הבדיקה תקינה אז זה אומר מבחינתי שהיא נאמנה לי וכו'? ואם זה אכן בגלל זה אז סיום הקשר לא אמור לפתור את העניין? או שהקשר היה רק טריגר שגרם לעניין הזה לפרוץ?