יום העצמאות שלי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום לכולם, חשבתי לרגע שזה יילך עם הביהייביוריסט המעשן, אבל אפילו לא הצלחתי ללכת לצאת לצעידה היומית שלי. ויתרתי כבר על חברים. כל אחד מדבר על עצמו ומעוניין רק בעצמו. אני לא מבין למה אנשים מתכנסים יחד כדי להשמיע מונולוגים זה באוזני זה. אז הפסקתי לראות אנשים אלא אם כן אני חייב. לפעמים אני מוצא עניין בטלוויזיה ולפעמים לא. היום לא. חשבתי שאולי סרטים כחולים יעשו את העבודה אז לקחתי כמה, כמו שאנשים עושים ביום כיפור, למשל. הכנסתי ל-DVD סרט אחרי סרט וכל אחד נראה לי יותר מגעיל מקודמו. יש לי בעיה רפואית מסוימת שלא מאפשרת לי להיעזר בנוגדי דיכאון. לא שזה עזר מי יודע מה אז הלכתי לקוגניטיבי המעשן כתחליף לפרוזאק, לא יותר. אין לי אפילו שאלה, אני לגמרי מיואש ולמרות שזה חרוז, אז לא, מחר בבוקר לא אקום אדם חדש. גלעד
שלום גלעד, בוא נעשה קצת סדר. אני מרשה לעצמי לנחש שביום השואה וביום הזיכרון היה לך יותר קל מהסיבה הפשוטה שההלימה בין ההרגשה הפנימית שלך ובין האווירה הסביבתית הייתה גדולה יותר. כשכולם מרגישים צורך כפייתי כמעט לחגוג בגלל משהו שבעצם לא קשור אליהם אישית, אדם בדיכאון חש עוד פחות שייך לסביבה. גם התכניות בטלוויזיה מאולצות מאוד. אתה יכול להיות כרגע מי שאתה,עם כל הסבל שבכך וכל כשרונותיך הברוכים, כפי שבאים לידי ביטוי בהודעותיך, בסגנון הכתיבה האליטיסטי שלך. את חיי החברה שלך, שים כעת בצד. אם תיקח בהם כחלק כשאתה בדיכאון ייצאו מכך רק דברים כי דיכאון מרחיק אנשים. ונחזור לידידינו הביהייביוריסט המעשן - אינני יודע מה הבעיה הרפואית שמונעת ממך לקחת נוגדי דיכאון. האם זה מה שהרופאים אומרים או זה מה שקראת וחקרת בעצמך (כמו התחקיר שעשית על הביהבייוריטס המעשן?) בהחלט שווה ייעוץ אל פסיכיאטר טוב ובעל יכולת להתייחס אליך כאדם שלם - גוף ונפש. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי כתחליף לטיפול תרופתי מתועד כיעיל גם במצבים דיכאוניים קשים משלך (ויש כאלה), אפילו טיפולים קוגניטיביים שנערכו בדיכאון פסיכוטי בתוך מחלקות סגורות, אלא שלאנשים האלה לא היה הרבה מה להפסיד והם שיתפו פעולה עם מטלות שונות בריפוי בעיסוק 4 שעות ביום, בנוסף לכל הטיפולים האחרים. אז ביום העצמאות לא היה לך כוח לצעידה. אני מוכן אישית לתת לך פטור מהצעידה הזו. תעשה אותה מחר בבוקר כשעודך רענן יחסית. טיפול התנהגותי-קוגניטבי יכול בהחלט לעזור לך אך זו עבודה קשה מאוד, כולל שיעורי בית רבים וזה הרבה יותר קשה בלי טיפול תרופתי. גם לי רופא עם כרס יעץ לעשות דיאטה ולא ראיתי בכך סתירה כה גדולה כמו שאתה רואה בין הפסיכולוג המעשן מולך והעובדה שהוא פיתח תכנית להפסקת עישון שהוא אינו עומד בה. אז רשמת נקודה משמעותית לחובתו (וכולם כאן רשמו לו). נסה להעביר את הזמן עד הפגישה איתו באמצעים העומדים לרשותך והחלט שאתה הולך לעוד 2-3 שיחות שבהן תנסה לבחון לגופו של עניין עד כמה הפסיכולוג הזה יכול לעזור לך. אם לא, אז לא, יש גם פסיכולוגים התנהגותיים-קוגניטיביים אחרים, אולי עדיפה מטפלת התנהגותית-קוגניטיבית שתהייה רגישה יותר לצרכיך. נסה להתייחס לדברים לגופם ולא למה שהם מסמלים באמצעות היכולת המפותחת שלך להמשיג כל דבר ולראות את התמונה הכללית. כרגע המטרה שלך היא להתמקד נקודתית במה שניתן לשינוי. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - האם תצליח לעשות מחר את הצעידה שלך או לא? אם תצליח תרגיש קצת יותר טוב. אם לא תצליח, תקטין את המרחק למרחק שאתה יכול לצעוד. לפי עצמת הדיכאון שאתה מבטא כאן, עליך להתייחס לדיכאון כאל מחלה כרונית ולהתאמץ כל יום באופן שגרתי למזער את השפעותיה.נשמח לשמוע ממך מדי יום על הצעד הקטן-גדול שהצלחת לעשות. אני רוחש כבוד גדול למאמצים הכבירים שלך. שום דבר לא בהול כאן. המצב הקשה נמשך זמן רב. אין כל בהילות לעזוב את הפסיכולוג ברגע שמצאת אותו. פחות חשוב לי שהתמיכה שקיבלת ממני ומהגולשים היא בכיוונים מנוגדים. מה שחשוב הוא שהצלחת לעורר תמיכה ועד כמה שיחסים חברתיים מייאשים אותך כרגע, זה הישג כשלעצמו דווקא בתחום הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
אני מסכימה עם דר' רובנשטיין במה שאמר על היכולת ללכת לפסיכולוג כיכולת להיעזר בתקשורת חברתית רק שרציתי להוסיף שעם מטפל שמרגיז אותך יותר קשה להתקדם בטיפול.......אתה אולי מקשיב לו אבל גם דוחה אותו ולא מקבל אותו. אתה מקשיב לו כי הוא דמות סמכותתית שאתה משער שיודעת מה שהיא אומרת , אבל מהניסיון שלי זה להקשיב יותר מהראש מאשר מהלב(יותר לחשוב, יותר רציונל...כי .אם אני אנסה להרגיש יותר מדי-זה יידחה אותי) המטפלת שלי יודעת מזה אבל אין לה מה להגיד ויכול להיות שהכימייה איתה פשוט סתם לא משהו>את כל הכעסים וההתמרמרויות אני נותנת לה לקרוא בין המפגשים(מדפיסה לה את זה בדיוק כמו שאתה ממליץ כאן.......אבל כל עוד אני איתה- לפחות היא אובייקט טוב להוציא עליה את העצבים מהטיפול שנעשה על ידה ולהוציא עליה תסכולים אחרים מהחיים(גם היא קוראת לחלק מזה התנגדות..)