טיפול בדיסתימיה

שלום דר' גידי רובינשטיין, נעזרתי בך כבר כמה פעמים בעבר ואני קצת מבולבלת מהתשובות שלך. היום בשעה טובה ומוצלחת התחלתי לקחת פלוטין ואני מאוד מקווה שהכדורים יוכלו לסייע לי. רציתי לשאול אותך באיזו שיטת טיפול אתה דוגל? פסיכודינמית או התנהגותית קוגניטיבית. הבעיות העיקריות שלי הן קשיים בשמירה על קשרים וחוסר ביטחון עצמי. אני לא מסוגלת לבטוח באנשים, ולא זכורים לי קשרים שתרמו לי שהעניקו לי, רוב הקשרים נפגעתי מהם או שהיו מלווים בתסכול. אני נמצאת בטיפול פסיכודינמי מעל לשנה וחצי. ולפני הטיפול הנוכחי ניסיתי מס' מטפלים ומטפלות חלקם מהגישה ההתנהגותית קוגניטיבית. עליי לציין שלא כל כך התחברתי לשיטת טיפול זו כיוון שאני יודעת מה אני אמורה לעשות אך יש לי קושי רב בכך. הפחד מפני פגיעה נוספת משתק אותי ואני לא רוצה להיפגע שוב. את המטפל האחרון בגישה הזו עזבתי כיוון שנוסף לכל הערותיו על איך אני נראית, הוא אמר לי שאני משעממת, וכשאני חושבת על כך היה עוד מטפל שאמר לי את זה בעקיפין אומנם, אך זו היתה רוח דבריו (גם הוא מהזרם הקוגניטיבי). לא יודעת אולי זו ביקורת בונה אני מתקשה לראות את הבניה שלה. כמובן שאני לא זקוקה לומר לך מפורשות שאני מאוכזבת משיטת הטיפול הזו. אני לא מבינה מה הקטע של הגישה הזו? אמרתי לעצמי מה אני מטורפת אני משלמת לבן אדם כסף בכדי שירד עליי, אני מקבלת את זה בחינם מאמא שלי כל חיי, שמנהלת אותי ללא הרף ולמותר לציין גם ללא הצלחה. התחושה שלי שכל חיי התנהלו על פי הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית באמצעות אמא שלי ואולי מפה גם ההתנגדות לגישה זו. אחרי שאני מרגישה מעט הקלה בכך ששיתפתי אותך בתסכוליי, רציתי לדעת מה הדרך הטובה ביותר לצאת מהקונכיה שלי, האם טיפול פסיכודימני יכול לעזור לי בכך בעזרת התרופות? ואשמח גם אם תוכל להסביר לי או להפנות אותי לחומר מקצועי לגבי גישת הטיפול ההתנהגותית קוגניטיבית, עד כמה שהצלחתי להבין עד כה, שבה אין מקום להתחבר לרגשות ולתחושות כמו בטיפול הפסיכודינמי, אלא מתוך פעולות חיצוניות לגרום לשינוי פנימי. כך שבעצם ישנה סתירה בין שתי הגישות הטיפוליות. תודה על ההקשבה, רוני

שלום רוני, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי בהחלט מתייחס לרגשות. חלק מהפגיעות שלך נובע, לפי גישה זו, ממתן פרשנות שלילית מעוותת להתנהגויות של אנשים (למשל, הכללת-יתר של אירוע שלילי, ניסיון לקרוא את כוונות הזולת, תפיסה של "או הכול - או לא כלום" וכו'). את הפרשנות הזו נעשה ניסיון לתקן ע"י שינוי דפוסי חשיבה. עם זאת, לפי תיאורייך לגבי תגובתך לטיפול זה (והאמירות של המטפלים שנפגעת מהם בהחלט אינן כלולות ב"פרוטוקול" של הטיפול) ולגבי הקשר עם אמך, המלצתי היא להמשיך בטיפול הפסיכודינאמי במקביל לטיפול התרופתי. הפלוטין אמור להפחית את הנטייה שלך להיפגע ע"י פיתוח איזו שהיא פרספקטיבה והטיפול הפסיכודינאמי יוכל להתייחס לשורשי הבעיה. בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי המטפל אכן ממלא תפקיד אקטיבי יותר מאשר בטיפול פסיכודינאמי ויכול להיות שהאקטיביות הזו התקשרה אצלך אסוציאטיבית לביקורתיות של אמך כלפייך. את ההפרדה הזו בין דמויות אקטואליות ובין הדמות של אמך ניתן לעשות ביתר הצלחה בטיפול פסיכודינאמי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

דר' גידי רובינשטיין, אתה גורם לי להיות אופטימית ואני מאוד מודה לך על כך. בברכה, רוני