טראומה

ערב טוב, אני עברתי התעללות בילדות, באופן חד פעמי, על ידי "חברים". הדחקתי את העניין יותר מ-25 שנים בלי להגיד לאף אחד בכלל, אבל הוא עלה בעת הטיפול שאני עוברת עכשיו. הבעיה שרציתי שאתה תתיחס אליה היא שכל הזמן אני מנסה לשכנע את עצמי שאולי זה פנטזיה שלי, משהו שלא היה ולא נברא. אני לא יודעת למה מחשבות אלו חוזרות אלי, למרות שאני זוכרת את פרטי המקרה בדיוק. איך אתה מסביר את זה? אני אפילו מתחמקת לפעמים מלדבר על הנושא בטיפול, כי יש תקופות שאני משוכנעת שזה לא היה.

שלום שיר, בין אם זו פנטזיה ובין אם זו מציאות (ואני מבין שזה קרה), יש חשיבות עליונה שתדברי על כך בטיפול. אם קשה לך, אני יכול רק להמליץ לך על הצעה שהוכיחה את עצמה כיעילה כמה פעמים פה בפורום והיא להדפיס את הפנייה שלך לפורום ולהראותה למטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com