קשר טיפולי

שלום, יש לי שאלה לגבי הטיפול, אשמח אם תענv לי בכנות. הפסיכולוגית, גם אתה כאן בפורום, מדגישים את חשיבות הקשר הטיפולי ובניית האימון. אבל מה שמשגע אותי, זה שאני צריכה לחיות לפי השעות שלה. כלומר, היא תמיד טוענת שהיא נמצאת בשבילי ושאני יכולה לפנות אליה בכל בעיה ומתי שארצה. אבל מה משמעות הדבר שהיא יוצא לחופש שבועיים ומכבה את הפלפון, איך אני אמורה להיות בקשר איתה. אני יודעת שזו זכותה לצאת לחופש, אבל האם היא לא חייבת לדאוג למטופלים שלה שהיא יודעת שהם באמת צריכים אותה. איזה אימון אני יכולה לתת בה עכשיו, אחרי סדרה של שיחות קשות, וקשר טלפוני אחריהם. ופתאום היא נעלמת לי. בכל פעם שאני כן מחליטה לתת בה אמון ולנסות להתקדם בטיפול, מגיע משהו שמרחיק אותי ממנה. ואני חושבת על הפסקה. בכל פעם שאני מעלה על הפסקה מצידי, היא טוענת שזה יפגע בי, ושאני צריכה רצף, ושאני צריכה טיפול, ושהיא אפילו מוכנה להפנות אותי למישהו אחר אם אני לא רוצה להמשיך איתה, אבל לא להפסיק בשום אופן. מה דעתך?

שלום שני, נשמע לי שאת בידיים טובות ואת נמצאת בטיפול אצל אדם מקצועי ואחראי מאוד, שפרט לכך הוא גם אדם ישר והגון. הקשר בין המטפל למטופל הוא אכן הגורם המרכזי בהצלחת הטיפול. אם הפסיכולוגית אינה יוצאת לחופשות לעיתים קרובות מדיי (ואני מניח שזה לא המצב), התגובה שלך להפסקה הקצרה בטיפול מעידה על התקשרות בסיסית מאוד לא בטוחה. כלומר, כל הפסקה קצרה בקשר מעוררת חרדת נטישה ותלות חזקות שיש להתמודד איתן במסגרת הטיפול עצמו. מבחינה זו האחריות המקצועית שמגלה הפסיכולוגית שלך דווקא מצביעה על יכולתה להוות דמות התקשרות וטיפולית בטוחה עבורך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com