שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ד"ר גידי רובינשטיין שלום רב, יש לי בעיה המציקה לי מאוד ואינני יודעת מה עלי לעשות ביתי בת 20 בחורה בעלת בטחון עצמי רב,עמצאית מגיל צעיר מאוד. סובלת מזה 3 שנים מבעיות דכאון קשות( בוכה ללא סיבה ועצובה מאוד ) מאשימה אותי בכל הבעיות שלה -של חוסר התמודדות,חוסר בבטחון עצמי (כאשר כל הסובבים אותה רואים את הבטחון הרב ששופע ממנה והחום הרב שהיא מרעיפה לכולם בגיל צעיר היא סבלה מבעיות קשב ורכוז עזרתי לה בהכנת עבודות לכן היא כועסת עלי כל -כך ואומרת לי שבגלל זה היא לא יודעת להתמודד היא אומרת כך-את הכנת לי את העבודות ולא נתת לי להתמודד אבל לצערי אף אחד לא תדרך אותי וראיתי שיש לבת שלי ,כזה קושי אז עזרתי לה כשאני מסבירה לה שזה היה תפקידי כאמא ,היא כועסת עלי יותר כמו כן יש לה בעיה בבלוטת תריס וחוסר בויטמין בי 12 בכל פעם שיש חוסר איזון בבלוטה ,אני שמה לב שפוקד אותה הדכאון והיא כמובן כועסת שאני אומרת לה שיכול להיות שזה מהבלוטת תריס או מהבי 12 היא מצפה ממני שאני אומר לה שעשיתי טעות שכך חינכתי אותה ואין לי בעיה להגיד לה את זה אך זה לא יפתור לה את הבעיה לצערי ,אני עומדת חסרת אונים מולה ומול האשמות שהיא מטיחה בי היא הולכת לטיפול פסיכולוגי אך בטיפול היא מספרת שכל הבעיות נובעות מזה שאני זאת שגרמתי לה לבעיה הזאת שאלתי היא מה עלי לעשות עד שגם אני אגיעה איתה לטיפול כי היא כל כך כועסת עלי ואייך אדע אם באמת אני גרמתי לה לכזה דכאון -או שזה נובע מבעיה נוירולוגית שבת שלום יונית
שלום יונית, אני בהחלט מבין את המלכוד הרגשי שאת נמצאת בו. כוונותייך, ללא ספק, טובות ובטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית (שהיא הנפוצה ביותר בארץ) נערך בירור יסודי של הקשר עם ההורים. המטרה אינה להגיע בהכרח להאשמות, אך כעס על ההורה הוא לעיתים קרובות שלב בטיפול מסוג זה. למחסור בוויטמין B12 ולתת-פעילות של בלוטת התריס עלולות להיות השלכות רגשיות דמויות דיכאון וטיפול אצל אנדוקרינולוג ולפעמים אפילו רק אצל רופא המשפחה אמור לאזן את התופעות (גלולות B12 למציצה מתחת ללשון ואלטרוקסין). אין פירושו של דבר שאז הדיכאון נעלם ולדעתי, כשאת מנסה להתייחס לבעיות הרגשיות של ביתך מנקודת מבט ביולוגית, את מוסיפה שמן למדורה. השאירי את הרפואה לרופאים. מה את כן יכולה לעשות במרקם היחסים העדין והסבוך הזה? שני דברים: א. לתפוס מרחק מעיסוק בדיכאון של ביתך ולתת לטיפול הפסיכולוגי להתנהל ללא כל התערבות מצידך. אינך צריכה להסכים או להתנגד לנאמר שם, אלא להקשיב ולהכיל בצורה לא מתגוננת ככל האפשר. ב. בגלל היחסים המתוחים עם ביתך והספקות העצמיים שהם מעוררים בך, אין זה רעיון גרוע כלל ועיקר שתשקלי לפנות לייעוץ בעצמך לגבי התחושות הקשות שהטיפול בביתך מעורר. לא הייתי ממליץ על טיפול משותף או הצטרפות לביתך לשיחות שלה אלא אם כן הדבר יבוא מיוזמתה או מיוזמת הפסיכולוג שלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
ד"ר גידי רובינשטיין שלום רב, אני מעריכה מאוד את תשובתך והמון תודה על עזרתך יונית