לד"ר רובינשטיין,

שלום, כתבתי כאן לפני בערך כחודש נדמה לי, אך שכחתי להוסיף משהו בהודעה שלי- רציתי להגיד לך שאני קראתי את כל המאמרים שלך (חלקם כמה פעמים), וכל אחד מהם היה נורא מעניין, הכתיבה שלך ממש טובה, נורא נהנתי, אני אוהב לקרוא על פסיכולוגיה בין אם זה מספרים, מבוא לפסיכולוגיה, אתרי אינטרנט, ובתור אחד שאוהב להתעסק בכל מה שקשור לגישות, הידע שלך בכמה גישות עיקריות תרם לי וגם למאמרים. בכל מקרה כתבתי את ההודעה כי לפתע ראיתי לשמחתי מאמר חדש. נושא המאמר הזכיר לי את המאמר "בטיפול מאצ'ו הולך לאיבוד" כי גם הוא עוסק בהבדל בין נשים לגברים בכל מה שקשור לדיכאון, הפסיכותרפיה... רציתי לשאול אותך- מדוע כתבת "לא ברור מדוע איגדו מחברי הספר "הכאב מאחורי המסכה" את כל אלה תחת הכותרת "דיכאון גברי". הרי, כל ההפרעות שציינת (אנטי חברתית, נרקיסיסטית, התמכרות לאלכוהול)" הם הסימפטומים של דיכאון אצל גברים (כלומר אצל רובם), כלומר הדיכאון בדרך כלל גורם לאותם הפרעות, ומה שמבסס טענה זו זה שאם יחשפו/"יקלפו" את הבעיות אלה, יעמוד מאחורי זה דיכאון. או שמצד שני, פשוט גברים מועדים להפרעות האלה במקום דיכאון ולא צריך לסבך, ונשים מועדות לדיכאון? כשחושבים על זה, הרי לטיפול באותו דיכאון גברי סמוי כפי שטוענים מחברי הספר "הכאב מאחורי המסכה" אי אפשר לטפל בדיכאון למשל בכדורים. או שאפשר, רק שצריך קודם לחשוף מה עומד מאחורי הבעיות- מה שאפשר לכנות סימפטומים לדיכאון, ואז יהיה דיכאון שגם בו יהיה טיפול. מה דעתך על הדעה שלי, (חח למרות שבסוף לא הייתי בטוח בה כי הסתבכתי).

שלום לך, תודה על ההתעניינות הרבה במאמריי. במהלך ההיסטוריה של הטיפול והאבחון הנפשי, אבחנות פושטות צורה ולובשות צורה - וסימפטומים שיצרו פעם אבחנה מסוימת ממויינים כיום כהפרעה אחרת. האבחנות השונות שמאוגדות ע"י מחברי הספר "הדיכאון שמאחורי המסכה" כ"דיכאון גברי" - כולן עדיין קיימות כמות שהן במדריך האבחון הדיאגנוסטי-סטטיסטי (DSM) של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני, המשמש מדריך האבחון העיקרי להפרעות נפשיות. "דיכאון גברי" הוא שם כללי שניתן להפרעות אלו ע"י פסיכולוגים החברים בחטיבה 51 של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, Psychology of Men AND Masculinity, השמה את הדגש על מחקר האידיאולוגיה הגברית המסורתית ותרומתה להתפתחות קשיים רגשיים אצל גברים. לפעמים גברים אלה מגיעים לטיפול ע"י בנות זוגן כחלק מטיפול זוגי או משפחתי, לפעמים המצב מחייב לפנות לטיפול עקב גילויי אלימות, תוקפנות והתמכרות שלהם, לפעמים ניתן לטפל בהם ישירות ע"י טיפול תרופתי נגד דיכאון, שאותו הם מוכנים לקבל יותר מאשר שיחות, ולפעמים יש צורך לטפל בביטוי המקורי של הדיכאון ה"גברי" (למשל, תוקפנות, התמכרות) ותוך כדי הטיפול הזה נחשף הדיכאון ואז ניתן לטפל בו כבדיכאון "מסורתי" ("נשיי"). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com