תיקשור?...

"קיימים הסדרים טכניים שונים, המאפשרים למטפלים, להעביר הודעות למטופלים מבלי לפגוע בחובת החיסיון"- מאיפה בדיוק- מגן העדן?...

שלום דפנה, אתעלם מהנימה הצינית-תוקפנית שבהודעתך. למעט המקרה ההיפותטי כמעט שהמטפל יתאבד בלי להשאיר אחריו מכתב, מטפל יכול להעביר למטופליו מסר על הפסקת הטיפול בגין אירוע בלתי-צפוי ע"י העברת הודעה במייל, התקשרות טלפונית או במקרים שמצבו אינו מאפשר זאת, באמצעות: בן/בת זוג, עמית האמון גם הוא על חובת החיסיון, מזכירתו (אם יש), מי שמטפל בו בגלל האסון ועוד. חובת החיסיון היא ערך חשוב ביותר, אך אינו ערך עליון ויש מצבים המחייבים להפרו לטובת ערך חשוב יותר. אנו עושים זאת במקרה של חשש ממשי להתאבדות המטופל וגם במקרה שהמטפל עצמו אינו יכול להודיע על ביטול פגישה מסיבות של כוח עליון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

כלומר מה שכתבת בתשובה הראשונית הוא לא נכון והחיסיון לא נשמר.נכון? אם בן זוג של המטפל יודע למי להתקשר זה כבר לא חיסיון

אני מתנצלת על הנימה הצינית-תוקפנית, אבל לא יכולתי להתאפק. השאלה המקורית היתה "מה קורה אם המטפל מת פתאום" והתשובות שלך רלוונטיות למטפל גוסס ולא למוות פתאומי ולא צפוי (ועם החשש הזה להעלמות פתאומית לדמות שנקשרים אליה ומפתחים אליה מעין תלות, קל לי מאד להזדהות ולכן היה לי חשוב לקבל תשובה רלוונטית יותר לשאלה כפי שנשאלה). כמו כן חלקה השני של השאלה עסק בקושי להיפרד מאדם יקר מאד, כאשר אינך נחשב לחלק במעגל הקרובים לו (היעד היכולת ללכת להלוויה, לשבת שבעה ואפילו האפשרות להיות מאד עצוב מבלי שתוכל להסביר לסביבתך על מי אתה מתאבל- כי לא כל אחד צריך לדעת על הטיפול שלך) ולקושי הזה, שמופיע גם בסיוטים שלי, לא התייחסת.