איך להשתחרר?

אני סטודנטית לצילום בת 22, רווקה פנויה. אני לומדת מה שרציתי ללמוד כל הזמן. הצלחתי להשיג מה שרציתי. אני בכלל לא יודעת איך לתאר את היאוש שאני מרגישה. בזמן האחרון זה גם מתבטא בכאבים פיזיים. זה לא שאני עושה מה שאני לא רוצה לעשות. לא הכריחו אותי לעשות שום דבר. אני אפילו לא מצליחה לבכות. אין לי עבודה, אין לי אהבה. בעיות נפוצות. אני מאוד מודעת לעצמי. ואין לי מושג קל איך להתמודד עם זה. הבדידות והלחץ קורעים אותי לגזרים. וכל הזמן מרוח לי חיוך על הפנים. אין תמיכה אפילו מצד ההורים. הלחץ שלי משפיע גם עליהם, אמא חולה במניה דיפרסיה. יש לי שתי דודות טובות, אני מתביישת לפנות אליהן עם הבעיות שלי. הכי מצחיק, זה ההתעלמות שלי מהבעיות, או יותר נכון ביטול. אני מבטלת את הבעיות שלי. אבל אני נקרעת. אני מרגישה שאני כלואה בתוך עצמי, אני צועקת בלב שלי כל הזמן, ולפעמים ( וזה רק בזמן האחרון) כשאני נחנקת אני נגשת לחלון ומדמיינת... כל מה שיש לי עכשיו,הלימודים, החברים. הלחץ שלי משפיע על הכל, אין לי יכולת להשקיע בשום דבר. אין לי זכות להתלונן, החיים שלי טובים, אבל אני לא מאושרת. גוף הכאב הזה, מכה בי בכל עוצמתו.

שלום אני, לעיתים קרובות דווקא כאשר משאלותינו מתמלאות (במקרה שלך לימודים שתמיד רצית בהם) מתעורר דיכאון. עד לאותה נקודה קל מאוד להלביש את התסכולים שלנו על משהו שאם רק נצליח להשיג אותו נגיע אל האושר הנכסף. לכן אנחנו יכולים לראות, למשל, ניתוחים פלסטיים רבים, שלפניהם המועמד לניתוח מיקד את כל המצוקה שלו בדבר מאוד ספציפי ואחרי הניתוח הדיכאון פורץ במלוא עוצמתו, כי אין יותר בעיה שבה ניתן להיאחז. בפנייתך את מתארת גם גורם פסיכוגני לא מבוטל לדיכאון (מחלת אימך) וגם סימפטומים שונים של דיכאון שיש לטפל בהם ויפה שעה אחת קודם (תוכלי לאבחן את עצמך באמצעות השאלון הבא: http://www.giditherapy.com/questionnaire/index.html . להערכתי, טיפול פסיכולוגי עם או בלי טיפול תרופתי למשך כמה חודשים עשוי להועיל לך מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com