למה אני סמרטוט?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני ובעלי רבים המון. ואז אנחנו מפסיקים לדבר. אחרי כמה ימים אני שוכחת את הכעס שלי, ורק רוצה להתפייס איתו. אני פתאום לא זוכרת את הדברים הרעים אלא רק את הטובים ומוכנה למחול על כבודי כדי להתפייס עד הפעם הבאה. שאלתי - למה אני נוטה לשכוח כל כך מהר את העלבונות שהטיח בי, את הכעסים וכל מה שאני רוצה זה כמו איזה חתול להתכרבל בזרעותיו וישסלח לי. ככה כל פעם הרבה שנים. למה אני שוכחת הכל? ומוכנה לעשות הכל כדי להשלים?
שלום ריבי, אלמלא הכותרת שנתת להודעתך, היה אפשר לראות במריבות בין בני זוג דבר טבעי ונורמאלי, חלק בלתי-נפרד מחיי הנישואין. ואולם, לפי הכותרת אני מסיק שאת תופסת את נכונותך להשלים עם בעלך כתבוסתנות. אני מניח שהדבר קשור הן לדימוי העצמי שלך והן לחרדת נטישה שלך, במילים אחרות, ללא בעלך אין לך חיים, גם אם מדובר במריבה/התרחקות זמנית. הייתי ממליץ לך לבדוק את הנשוא במסגרת טיפול זוגי, גם אם בשלב ראשון תלכי למטפל לבדך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com