שינה

שלום, רציתי לשאול מה אתה מציע לעשות לגבי שעות שינה ממושכות. בכל שבוע כמעט, יום לפני הפגישה עם הפסיכולוגית, אני ישנה כמו משוגעת. לא מצליחה להתעורר. קמתי עכשיו, אחרי 12 שעות שינה. היו תקופות, עדיין לפעמים, שזה היה קורה לי גם ללא קשר לפגישות איתה. זה מאוד לא נעים.. גורם לי להרגיש בטלנית. וגם קצת מפחיד ביחס לשאלות ממקום העבודה... אני לא יודעת איך להפסיק עם זה, מרגיש לי מאוד לא לעניין. (וכן, סיפרתי למטפלת, אבל היא בעיקר הנהנה) אני מרגישה לפעמים שאני כן יכולה לשלוט בזה ואז זה עושה אותי באמת בטלנית.. זה מאוד לא נעים.. האם זה קורה והגיוני? איך אוכל להפסיק לישון עד הצהריים ככה? (אני כבר ילדה גדולה..) תודה מראש, אני

שלום אני, לפי תיאורייך, קשיי ההתעוררות שלך עשויים להיות תוצאה של האמביוולנציה שלך כלפי המשימות שבשבילן את צריכה להתעורר. לגבי טיפול פסיכולוגי - התופעה מוכרת היטב. מדובר בהתנגדות פנימית לטיפול/שינוי, שמתבטאת אצל אנשים שונים בדרכים שונות (איחורים, ביטולים ברגע האחרון, קשיים כספיים שמופיעים "פתאום" ועוד). נשמע שגם באשר למשימות אחרות בחייך את אמביוולנטית, כגון עבודה שהיא לא ממש רק כייף ברוב המקרים. באופן מעמיק יותר, ניתן לבדוק את האפשרות שמא יש בשנת-היתר יותר מכך, אבל זה באמת כבר עניין לטיפול האישי שלך. במישור ההתנהגותי-מעשי, אפשר להמליץ לך רק להילחם בתופעה ע"י שעון מעורר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

תודה לך גידי! אכן אמביוונציה... (איך ידעת?) אבל לא הצגתי את התמונה כולה. הסיבה שאינני מצליחה לקום בבוקר היא כי אני נרדמת רק בבוקר. אי שם בין 6 לפנות בוקר ל-8. שעות העבודה שלי גמישות ואני מצליחה להתעורר ב-9-10 (קצת מסוחררת אמנם אך ערה), אולם איני מצליחה לשכנע את עצמי לצאת מהבית ואני חוזרת לישון. כל יומיים אני מצליחה לשכנע עצמי ללכת לעבודה אבל חוזרת תוך מספר שעות הבייתה כי העייפות מכריעה וממשיכה לישון עד הצהריים. לא מצליחה לסדר את הג'ט לאג אליו נקלעתי, ולא מצליחה להחזיק עצמי ולא לחזור לישון... נדמה לי שאת עצתך כבר נתת ואין עוד מה לומר בנושא. רק רציתי לשאול אם כדורי שינה עשויים לעזור. אני לא בולעת כדורים בדרך כלל ולא יודעת אם יש צורך במרשם לשם כך. אני פשוט מותשת ומיואשת משבועיים שבהם הלילה שלי הוא יום והיום הוא לילה. שבועיים של חלקיקי שינה שפרושים על פני היממה... שוב תודה, אני

שלום ד"ר רובינשטיין.. מיהרתי לשלוח את ההודעה הקודמת.. אין צורך שתעלה אותה לפורום או שתענה מספיק עם ההתמסכנות הזו, לא? לא צריך להתייעץ על כל שטות. נתמודד. תודה בכל אופן, על הנכונות ובכלל אני. (עייפה אבל נושמת)