הסברים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום דר' רובינשטיין, האם תוכל לספק לי הסבר או להפנות אותי לחומר מקצועי בנוגע להבדלים בין פסיכותרפיה, לפסיכולוגיה קלינית לשיטות טיפול שונות. בנוסף האם תוכל לספק לי הסבר כללי לגבי השלבים בטיפול דינמי (לא התנהגותי). אני מטופלת כשנה וחצי אצל פסיכולגית פרטית, במהלך הטיפול הבנתי שיש לי קושי בקשרים עם אנשים. תגובתי לטיפול בשלב הזה, לאחר כשנה וחצי מצבי רוח קודרים, חוסר מוטיבציה להכיר אנשים, חוסר מוטיבציה לעשות דברים באופן כללי, לצאת, להיפגש עם חברים. חיי מתנהלים בין העבודה, ללימודים ולבית ולפסיכולוגית. עליי לציין שאני בת 34. למרות שפניתי לא מעט למטפלת שתיתן לי הסברים ולנסות להבין לא ממש זכיתי לתשובות ברורות ממנה ואני לא ממש מבינה את התהליך והאם אני נמצאת במסגרת הטיפול המתאימה לבעיות שאני מבקשת לפתור. עליי לציין שמתוך עיון במאמרך הצלחתי להבין מהי הביקורת על "היעוץ" של גב' ורדה רזיאל זקונט. ולמרות שהמטפלת שלי ציינה את הסתייגותה מורדה היא לא סיפקה לי הסבר מספק מדוע "היעוץ" של ורדה פשטני, ושטחי. אודה על תשובתך בברכה, רוני
שלום רוני, אני מעריץ את כושר התמצות שלך: הצלחת לדחוס כל כך הרבה נושאים משמעותיים לתוך פנייה כל כך קצרה יחסית :-)) קודם כל, אני בהחלט שותף לקשיים של הפסיכולוגית שלך. לגבי ורדה רזיאל - אני בהחלט מעריך את הידע הרב שלה וגם את כושר התפיסה שלה (שלא לדבר על חלק מהתכונות האישיות שלה שברצון הייתי מאמץ לעצמי אילו רק הייתי יכול ;-). העיצות שלה לעיתים קרובות חכמות מאוד, אך אינני סבור שתפקידה של פסיכולוגית הוא מתן עיצות מעשיות: http://giditherapy.com/mlamebp.html - לא כי הן טובות או לא טובות, מתאימות או לא מתאימות, אלא משום שאם תעשי ניסוי על עצמך, תראי שאת רוב העיצות המעשיות האלה את יכולה לתת בקלות לחברה טובה שלך הנמצאת במצוקה, אך החברה תתקשה מאוד ליישם אותן. ברור גם לי, ולעיתים קרובות, ברור גם למי שפונה לוורדה שהיא צריכה "לזרוק" את הגבר שאיתה, אך אני באמת מפקפק האם כתוצאה מכך שוורדה אומרת לפונה את זה, היא אכן תאזור את תעצומות הנפש הדרושות לנתק קשר כל כך הרסני, מורכב וסימביוטי, שעונה על צרכים עמוקים, אם גם פתולוגיים, של שני הצדדים. אני חושב שוורדה רזיאל ממלאת שליחות חשובה בכל הקשור להפרכת דעות קדומות באשר לטיפול תרופתי בדיכאון, דבר שגם אני משתדל לעשות בקול ענות חלושה בפורום הזה. לגבי הטיפול הפסיכודינאמי - נעשו ניסיונות שונים להכניס אותו לסכימות שונות שכוללות גם חלוקה לשלבים (התייחסותו של פרופ' אורי הדר למסגרת הטיפולית בספרו "השיח הטיפולי" הוא אחד המוצלחים והחכמים ביותר שקראתי). עם זאת, מדובר בתהליך רגשי מורכב ולעיתים קרובות, מה שצריך להבין בקשר לטיפול בגישה זו הוא שקורה שהפירות שהוא מניב אינם עומדים ביחס ישר לבעיות המקוריות שבגללן המטופל פנה לטיפול. למשל, בטיפול פסיכודינאמי אדם מופנם שרוצה להיות מוחצן יכול לחיות הרבה יותר טוב עם מופנמותו, להבין את הייתרון שבה, לקבל את עצמו ולהפיק את המירב מתכונותיו האישיות במקום להיות מסוכסך עם עצמו. א-ב-ל, הטיפול בגישה זו עלול גם לגרום לרגרסיה, שלעיתים היא בשירות האני (ירידה לצורך עלייה) ולעיתים לא. לפי תיאורייך, אם את מרגישה שאכן צמצום עולמך הוא תוצאה של הטיפול, בהחלט הייתי ממליץ על גישה טיפולית אחרת, אולי התנהגותית-קוגניטיבית, אולי סדנא בתקשורת בין-אישית (המונחית ע"י איש מקצוע מוסמך) ובהחלט משהו בכיוון שאת מחפשת. אינני חושב שהישועה תבוא מהבנה תיאורטית טובה יותר של הטיפול הפסיכודינאמי. ייתכן שגם הטיפול הפסיכודינאמי וגם ההתעניינות בחומר תיאורטי עליו גרמו לך לחיטוט עצמי שלפי יותר ויותר מחקרים אנו יודעים שהוא מזיק: http://giditherapy.com/avtava.html . ובכל זאת, פטור בלא-כלום אי-אפשר ואני יכול להפנות אותך ליחידות 2-4 בקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר" של האוניברסיטה הפתוחה, שם בסוף כל תיאוריית אישיות מוצגים בקצרה עיקרי היישומים הטיפוליים הנובעים ממנה. ולבסוף, לשאלה הקלה ביותר: פסיכותרפיה הוא שם כללי לכל טיפול נפשי ע"י שיחות ומוסמכים לעסוק בו פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים (ובגישה חדשנית וגמישה יותר, גם מטפלים בהבעה/יצירה), כאשר לא אמור להיות הבדל מהותי שתלוי במקצוע הטיפולי הבסיסי של האדם העוסק בו, אלא יותר הבדלים בין-אישיים בין המטפלים והבדלים הנובעים מגישות תיאורטיות שונות. I DID IT :-) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
מנהל פורום פסיכותרפיה
