אני מפחדת מבעלי

אני נשואה 25 שנה. יש לנו 3 ילדים. הקטן עדיין גר איתנו והוא בן 13.אחד חייל ואחת נשואה. בעלי מעולם לא היכה אותי. הוא אבא נהדר ואיש חם ולבבי לכולם. כולם מעריצים אותו. רק אלי הוא מאוד אלים מילולית.כל פעם שהוא מגיע הביתה אני ממש בלחץ. כל הזמן אני בחרדה שיעזוב אותי וילך עם מישהי אחרת. צעירה יותר ויפה יותר. החרדה גורמת לי לשיתוק. אני כל הזמן מנסה לרצות אותו. תמיד הוא כועס עלי ומדבר אלי באופן גס רוח. אני מטופלת בסרוקסט ועדיין חוששת מאוד ממנו וכל הזמן מנסה לפייס אותו. הוא בטוח שהוא בעל נהדר ולא מבין מה אני רוצה ממנו. אין מה לדבר איתו על יעוץ זוגי. הוא מתעלל בי נפשית כבר 25 שנה. מה עושים.? אין לי אומץ לעזוב אותו.

שלום לך נילי אני כ"כ מבינה את מה שאת אומרת. אני בת 30 וחוויתי חוויה דומה עם הוריי. יש לי 3 אחים מתחתיי. אם תלכי קצת אחורה בשאלות בפורום תראי את שכתבתי. שהייתי יותר קטנה אבי אף היכה מידי פעם את אימי ואף זרק עליה דברים.היום האלימות היא מילולית. אימי גם גילתה מכתב פעם שמישהי כתבה לו. אך היא כמוך, פחדה לעזוב ופחדה שהוא יעזוב. תמיד ניסיתי לשכנע אותה שתתגרש. לא יכלתי לראותה סובלת. אבל היא בשלה. היום גדלנו עזבנו את הבית ורק אח אחד בבית. אני חייבת להגיד לך משהו כילדה. אנחנו רואים הכל, אנחנו שומעים הכל. וזה עשה לי נזק פסיכולוגי בלתי ישוער. היום אני עם סרוקסט ולוריון. לא יוצא לי מהראש העניין של המכתב שאימי גילתה. כי אז היא לקחה את זה קשה ואני איתה....הייתי בטיפול פסיכולוגי 3 שנים. גם לפעמים שאני בבית הוא מקלל אותה. בא לי להרוג אותו. פעם שתקנו. היום אנו עונים לו. אני בעיקר, אני זאת שאומרת לו שהוא המטומטם, שהוא האידיוט ושלא יעז לדבר אל אימי ככה. אחותי גם אמרה לו בשבת האחרונה שהוא מתנהג חרא ושאמא שלי היא הבסדר. תמיד היו ביניהם יחסי שליט ונשלט. היא תמיד ריצתה אותו, תמיד היא זו שביקשה סליחה למרות שידעה שהצדק עימה. הכל בשביל הילדים.......בשביל הילדים היא היתה צריכה לעזוב שלא נראה את הזוועה הזו. ואלימות מילולית דינה כאלימות פיזית. הפגיעה בילדים היא זהה לחלוטין. היום שהוא רק מקלל וצועק זה גם קשה. ליבי מתחיל לפעום אני נכנסת ללחץ. בדמעות אני כותבת לך מייל זה. תעזבי. אני בטוחה שאת מוצלחת בלעדיו. גם בגיל שלך תוכלי למצוא גבר בגילך ולחיות עימו. אפילו אם לא בא לך גבר תצאי תעשי חיים. לא חבל על החיים שלך? בימים אלה אימי כבר אומרת שהיתה צריכה לעשות הכל אחרת. היא לפני יציאה לפנסיה.....ונמאס לה כבר. היא התחילה לענות לו, שהם לא ישנים יחד כבר אין לה בעיה עם זה. היא כבר רוצה לחלק את הכסף ביניהם בבנק בחשבונות נפרדים בגלל השטויות שעושה. אשמח לדבר איתך אם תרצי.

שלום נילי, אלימות מילולית של בעלים נגד נשותיהם נחשבת אלימות לכל דבר ועניין ובעקבות פרסומי משרד העבודה והרווחה, אני מוסר כאן את מספר הטלפון הארצי לנושא זה: 1-800-22-0000. חלק מהפחדים שאת מתארת נובעים מ"המפלצת הדימיונית" שבנית מבעלך כתוצאה מהדימוי העצמי הנמוך שלך. למשל, חשוב שתביני שדווקא בקשרים מסוג זה, שבהם האישה נתפסת כלפי חוץ כחוליה החלשה, הבעל תלוי באישה לא פחות מאשר האישה תלויה בבעל. טיפול זוגי ניתן להתחיל גם לבד ושכיח מאוד שבשלב ראשון האישה היא זו שפונה לטיפול הזוגי וכשחרדת הנטישה של הבעל מתחילה לעלות, הוא מצטרף לטיפול. לפנייך מספר אפשרויות: 1. לפנות לקו המצוקה הנ"ל, המתייחס בהחלט לנשים במצבך (כלומר, "רק" אלימות מילולית). 2. פנייה לטיפול זוגי בעצמך. 3. התייעצות עם המטפל שלך, שרושם לך את הסרוקסאט, בקשר לטיפול זוגי (אולי אחד המטפלים במרפאה שבה הוא עובד עוסק בטיפול זוגי). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com