קשר זוגי

שלום רב, אני מנסה להכיר בני זוג. אך מאחר ועדיין לא הכרתי את המיועד....קשה לי ליצור קשר עם אדם חדש בייחוד שאני לא חשה אליו חיבה כלשהי או משיכה. יצוין, כי בעבר היו לי קשרים ארוכים והכל היה בסדר. רק כנראה שגדלים...התרגלתי לחיות לבד. הכרתי בחור ונתתי לו צ'אנס...5 פגישות זה יפה, לא? הוא בא אלי אך היה קשה לי עם נוכחותו. למה? כי הוא זרק את מכנסיו בסלון, את השקית שלו בסלון, התקלח, שתה בכוס לשתיה קרה שתיה חמה, נגע בי יותר מידי, שהייתי חולה רק בא והציק למרות שביקשתי שלא יבוא, שאל אותי למה אני לא שוטפת כלים ולמה השקית בפח לא גדולה מספיק, ניקה אוזניו ואת המקלות זרק לי בפח למרות שלא היתה שם שקית....זה אולי יישמע שאני מגזימה, אבל מה קורה? אני חושבת שאולי אם זה היה מישהו שאני אוהבת או רוצה לא היה אכפת לי לכל השינויים הללו, אך האם לא כך? בכל מקרה אמרתי לו שאני לא רוצה יותר. אז הוא אמר שיש לי משהו דפוק. אבל שאלתי אותו אם אני לא אוהבת אותו ולא נמשכת אליו...זה דפוק??

נא תשובתך בעניין

שלום מירי, דווקא עניתי לך בפירוט רב, אך כנראה בשל תקלות טכניות שפקדו את האתר לאחרונה, התשובה לא נקלטה. אינני יודע בת כמה את ומה ההיסטוריה שלך בקשרים, כך שחסר לי ההקשר הרחב יותר להתייחס לפנייתך מעבר למקרה הספציפי של הגבר הזה. לפי תיאורייך, הגבר הזה הוא אגואיסט, אגוצנטרי, חסר התחשבות ולא רואה ממטר את הזולת וצרכיו. ייתכן שהתנהגות זו היא תוצאה של חינוך שמרני לתפקיד המגדר המסורתי, שגרם לו לראות באישה משהו שבין "אמא" ו"משרתת" ובגלל חוסר בשלות רגשית הוא מתנהג בהתאם כילד שצריך לדאוג לו, בלי להתייחס לצרכים של הצד השני. מבחינה זו, הספקות העצמיים שהתעוררו בך עקב דבריו אינם במקומם. עם זאת, במידה ומדובר בדפוס שחוזר על עצמו או בקושי למצוא קשר שיוויוני יותר, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com