פרידה כואבת מהפסיכולוגית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
נאלצת לסיים טיפול במסגרת ציבורית אחרי כשנתיים מאד משמעותיות. סיום הטיפול הוא בגלל ההגבלה בשירות הציבורי. נוצר קשר מאד טוב עם המטפלת ואנחנו מבינות שצריך המשך טיפול אבל זה לא אפשרי להמשיך, גם בפרטי זה בעייתי. והכאב כל כך גדול ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה, זה ממש עצוב לי וקשה לי לחשוב על זה שלא אפגש איתה יותר ושהיא לא תהיה המקום הבטוח לשתף ולהרגיש מובנת. אני לא בטוחה שאני רוצה שוב להכנס לקשר טיפולי למרות שאני צריכה אבל זה כל כך קשה להתחבר ואז להיפרד, וכבר עברתי טיפולים לפני וזה לא היה ככה. היא באמת מיוחדת. ואני ממש כואבת את הפרידה... אולי פשוט עדיף לא להיות בטיפול ולהתמודד עם הקשיים ולא להתמסר לטיפול כי זה כואב כל כך ברמה כזו שאי אפשר לתאר במילים ואין מי שיוכל להבין. ):
לין היי כתבת באופן מאד נוגע וממש ניתן להרגיש את הכאב שלך ואת הקשר המיוחד שהיה ביניכן. מאד מבינה את תחושותייך כי הסיום פה אינו סיום מרצון אלא סיום בגלל דרישות המסגרת. מאד קשה גם להתחיל שוב טיפול אחר להפתח מחדש, לסמוך ועוד. אבל רוצה להתייחס למה שכתבת בסוף... מבינה את המקום הכואב ממנו את כותבת אבל אפשר להקביל טיפול לכל קשר משמעותי אחר בחיים שעלול להגמר ויכאיב לנו. אם נמנע מקשרים בגלל כאב הפרידה או כאב בכלל לא נוכל גם להרויח מהטוב הרב שהם יכולים לתת לנו ,אותו טוב שאת כותבת עליו . לכן , העניין הוא לא להמנע אלא לדעת שבכל קשר רגשי עמוק יש גם וגם. הטיפול והמטפלת נמצאים היום איכשהו גם בתוכך, נשמע שבאופן מיטיב, אני בטוחה שההרגשה הזו שהם בתוכך ואיתך תלווה אותך גם הלאה יחד עם כאב הפרידה ואולי ההרגשה הזו כן תוביל אותך לחפש טיפול חדש מיטיב אף הוא...:) ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
