נסיגה בטיפול

ד"ר רובינשטיין שלום. אני נמצאת בטיפול מזה 4 שנים ועד כה עם קשר טוב שגרם לי להתחזק ולצמוח. מזה כחודש ,כנראה בעקבות מפגשים חוזרים ונשנים בעת ההגעה עם מטופלים אחרים, אני לא מצליחה להפתח ולדבר ,יתרה מזו כבר בדרכי לטיפול אני לא מבינה מדוע אני באה.המטפלת מודעת לכל הקשיים וההרגשה הנלווית למפגש עם מטופלים אחרים אבל ממפגש למפגש אני מרגישה כיצד אני מתרחקת. תהיתי ביני לבין עצמי מדוע אני ממשיכה להגיע ,"לבזבז כסך ודלק" על פגישות חסרות כל תוכן אלה והגעתי למסקנה שאני לא רוצה שמישהוא אחר יתפוס את מקומי. אני כעת במצב שבכל מפגש לא מסוגלת לתאר לה מה עובר עליי,מדמות שהערצתי ואהבתי הכל פתאום נמחק כלא היה ,פתאום המפגש השבועי הפך להיות מנוכר ולא אמיתי וסתם העמדת פנים אחת גדולה של המטפלת.על הכל , כולל מה שאני כותבת לך,שוחחתי עימה.אני מרגישה במין מלכוד-יודעת שגם מפגש הבא אני לא אדבר ,אך מנגד לא מסוגלת לבטל "כאילו להמשיך לשמור אותה אצלי". אודה על תשובתך הכנה.

שלום גלית, קודם כל, נראה לי לחלוטין לא תקין שאת צריכה לראות מטופלים אחרים. לצורך כך, צריך להיות חדר המתנה מבודד, או אם טכנית זה בלתי-אפשרי, אז על המטפל לשמור על מרווחי זמן סבירים כדי שמטופל אחד לא יפגוש מטופל אחר וזאת מטעמי חיסיון רפואי גרידא. שנית, העובדה שלמטפל יש מטופלים אחרים גורמת למטופלים רבים לחוש רגשות דומים ויש לעבד וללבן תחושה זו בטיפול עצמו, כפי שאני מבין שעשית. שלישית, אני שואל את עצמי - ומציע גם לך לשאול את עצמך - מה יש למטפלת להעניק לך אחרי 4 שנות טיפול? האם הקשר לא ממשיך מכוח האינרציה? האם הוא אינו עונה על צורך שלך בתלות? ברור שהחלטה על המשך או סיום הטיפול אינה צריכה לנבוע מהקושי עם העובדה שלמטפלת יש מטופלים אחרים, אך כן קיים מקום לשקול האם לגופו של עניין את עדיין מפיקה תועלת כלשהי מהטיפול הזה, או שמא מוטב לקחת לפחות פסק-זמן ולראות איך את מסתדרת ללא טיפול. בפנייתך יש סימנים רבים לחיטוט עצמי (rumination) שמתפתח לעיתים בטיפול פסיכודינאמי ועלול לקדם דיכאון: http://giditherapy.com/avtava.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com