טיפול
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אתם מדברים כל הזמן כפסיכולוגים על הצורף בלהתמסר בטיפול , לתת אמון, ולזרום עם המטפל, והלרגיש את המקום הבטוח. השבוע, התחלנו אני והמטפלת תהליך שכל הזמן דחיתי, והיא ביקשה שנתחיל איתו רק כשאהיה מוכנה. התחלנו עם EMDR כניסיון לחוות ולחזור לאירוע הטראומתי. היה לי נורא קשה, הייתי מאוד נרגשת, אבל השעה הסתיימה ואני עדיין בשיא, בכיתי נורא (דבר שלא עשיתי אצלה אף פעם (ואני שנה כבר בטיפול), אבל פתאום השעה הסתיימה והמטופל שאחרי דפק בדלת. אז מה כאילו, זה נכון לתת לי לצאת במצב כזה (ובבקשה אל תחשוב שבדקתי גבולות, או שאני זאת שהתחילה את הנושא בסוף הפגישה.. לא, פשוט לא הצלחתי להירגע, כי זה אירוע מאוד קשה שאף פעם לא דיברתי עליו). נשארתי נורא חלשה ונרגשת לאורך סוף השבוע, ואני נורא עצבנית עכשיו שהיא נתנה לי לצאת כך? מה דעתך בעניין? ואיך הייתה מתנהג?
שלום נגה, אני מבין את המצוקה והכעס שלך, אבל זה ממש לא רלוונטי איך אני הייתי נוהג. קרה משהו משמעותי מאוד בינך ובין המטפלת שלך ואת צריכה לדבר על רגשותייך כלפי האירוע באופן גלוי ככל האפשר איתה. הניסיון להעביר דבר משמעותי כל כך שקרה ביניכן לפורום נראה לי אנטי-טיפולי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
ערב טוב, אוקי זכותך לא לדבר כאן על נקודת המבטי האישית שלך ואיך היית נוהג, אבל אני ממש אשמח לקבל יותר התייחסות לעניין. אני כן אדבר איתה, אבל האם זה היה "בדיקת גבולות" או שהיה מגיע לי עוד קצת זמן עד לפחות להירגע? איך אתה מסביר את זה? ומה הבעיה בלהשתמש בפורום בכדי להבין בצורה יותר ברורה מה שקורה בחדר הטיפולי מנקודת מבט של צד שלישי?
מנהל פורום פסיכותרפיה
