שלום דר

אחרי מס ימים קשים מאוד, בהם לא תפקדת בכללי, לא הלכתי ללימודים או לעבודה ולא עשיתי כלום חוץ מלישון ולבכות (אני לא מצליחה לעצור את הבכי ולא מבינה למה בוכה), השתמשתי בעצתך והלכתי לרופאת משפחה. במרפאה היתה רופאה מחליפה ולא הקבועה שמכירה אותי. הרופאה המחליפה היתה לחוצה בגלל בלאגן בחוץ מחולים שהגיעו בלי תור, אחיות שנכנסות ושואלות שאלות וכל הזמן מפריעות ואני, יושבת מולה ובוכה... בלי לתחקר יותר מדי, היא שלפה קופסת ציפרלקס שקיבלה כדוגמא לרופא, נתנה לי מרשם לכדורים נוספים והפניה לפסיכיאטר. בדקתי מעט על התרופה ואני חוששת מלהתחיל לקחת. מה דעתך? אני אפנה לטיפול, אך איני יודעת מה לעשות בנתיים. הבנתי שהתרופה משפיעה רק אחרי שבועיים. אני חוששת שלימודי יפגעו ובנוסף אני רוכבת על קטנוע, האם לקיחת התרופה עלולה להוות סיכון? חלק מתופעות הלוואי הן מחשבות אובדניות, שגם ככה כבר יש לי ותתכן הרעה במצב בהתחלה.. איני יודעת מה אעשה אם המצב יהיה גרוע יותר.הכאב כבר עכשיו בלתי נסבל... אשמח לעצה תודה רותם

שלום רותם, בתוך כל המהומה בקופ"ח, הרופאה שלך נתנה לך את התרופה הפופולארית ביותר כיום נגד דיכאון וגם קיבלת בחינם תרופה יקרה מאוד. אם את מרגישה שהתרופה פוגעת בעירנותך, בעיקר בשבועיים הראשונים, עדיף שלא תנהגי, ליתר ביטחון. הסימפטומים שאת מתארת נשמעים לי קצת יותר מדיי חריפים בשביל הציפרלקס, שהיא תרופה עדינה מאוד, כמעט ללא תופעות לוואי, אך המשיכי לקחת אותה ועד שיגיע התור אצל הפסיכיאטר יתברר אם היא עוזרת לך או צריך להגביר את המינון או להחליף אותה. על כל פנים, זו תרופת הבחירה הראשונה כיום. וכמובן, לטיפול נפשי יש שתי רגליים, האחת תרופתית והשנייה שיחתית ולכן חשוב להשלים את הטיפול ע"י טיפול פסיכולוגי, בשלב ראשון בגישה התנהגותית-קוגניטיבית ובהמשך, כשתתחזקי, אולי בגישה פסיכודינאמית. על הגישות השונות תוכלי לקרוא בעמוד השאלות והתשובות באתר הבית שלי: http://giditherapy.com/faq/index.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com