טיפול

גידי שלום רב, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי כ20 פגישות. אני חשה שאיני מצליחה להיפתח לגמרי בפני הפסיכולוגית. הפגישות מלוות בשתיקות מרובות. בעבר סבלתי מדיכאון (לפני הטיפול), וכרגע המצב פחות או יותר בסדר. כרגע אין נושא 'דחוף' שצריך לטפל בו. ישנם נושאים כמו חרדת נטישה, בעיה במציאת בן זוג (בררנות יתר) ועוד ועוד...' אך הם לא עניין של חיים ומוות. כרגע מצבי הכלכלי לא בשחקים. לכן חשבתי אם זה נכון וכדאי לקחת הפסקה לזמן מה ולחזור לטיפול כאשר מצבי הכלכלי יהיה טוב יותר ואהיה מוכנה לשתף מעט יותר את המטפלת. האם זה יקתע את רצף הפגישות? האם זה יוכל ל'הרוס' את מה שהיה עד עתה? אשמח למענה למעט לעלות את הנושא בפניה. תודה רבה

שלום בטיפול..., התנגדות לטיפול (תוך כדי טיפול) היא תופעה שכיחה מאוד שיש לטפל בה במסגרת הטיפול. במסגרת התנגדות זו קיימת נטייה מוגברת להשתמש במצב הכלכלי כמפלט מפני הטיפול ובעצם, מפני עצמך. אני אומר זאת לאור ניסיון רב עם מטופלים אמביוולנטיים רבים ש"פתאום" מצבם הכלכלי "הידרדר" תוך כדי טיפול, למרות שלא חל כל שינוי אובייקטיבי בהכנסותיהם או תוך כדי בקשות הנחה והכרזה על כך שלא יוכלו לממן את הטיפול רכשו מכשירים אלקטרוניים מאוד יקרים וכו'. כלומר, מדובר בהחלט בסדרי עדיפויות. אינני יכול לענות באופן חד-משמעי על השאלה אם את נמצאת אצל המטפלת האידיאלית עבורך. על כך את צריכה לקבל החלטה על סמך איכות הקשר שנוצר ביניכן, השפה המשותפת וההרגשה שלך שהיא מבינה אותך. הפסקת הטיפול, בעיקר על רקע הדיכאון שסבלת ממנו, עלולה להחזיר את הגלגל לאחור ולכן המלצתי לך להמשיך בטיפול או, אם אינו מתאים, להחליפו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אני דווקא רוצה להמשיך בטיפול,הקשר שנוצר לטעמי בסדר, אם כי אני לא "מתה" עליה... היתה לי התנגדות בתחילת הטיפול. המשכורת שכרגע אני מקבלת מתבזבזת רובה על הטיפול(אני כלל לא קונה מכשירים אלקטרונים ומוצרי יוקרה, באמת שלא) כלומר אני חיה ועובדת רק בשביל הטיפול. האם זה אמור להיות ככה? אני כמעט ולא קונה לעצמי כלום.... השאלה שלי אם במידה ואעשה הפסקה בת חודש או חודשיים האם זה לא יוכל להרוס את הרצף הטיפולי ואת מה שנעשה עד כה? ולטעמי לא נעשה משהו שחולל שינוי כולשהו בחיי... תודה