מחשבות כפייתיות

ד"ר גידי רובנשטיין שלום... יש לי הפרעה כפייתית - אני כבר יודעת שזה זה, לפי החיפוש באינטרנט, ואפילו קראתי את המאמר שלך :''ככה כך ולא אחרת...'': על הפרעות כפייתיות - מעניין מאוד יש לציין... אני בת 21 והבעיה שלי היא שאני לא מצליחה להפסיק לבצע פעולות מסויימות שאני יודעת שכל כך מטופשות, אני פשוט נגנבת מעצמי כשאני עושה אותן... כמו לבדוק שהברזים סגורים כשאני יוצאת מהשירותים, או שהדלתות נעולות, שהאור מכובה, ודי בתקופה האחרונה אני גם חייבת לגעת במשהו - למשל כשאני מניחה משהו על המדף... העניין הוא שזה לא היה ככה, זה כאילו החמיר ואני מניחה שמה שתרם זה גם העובדה שאני בבית כל היום - אני לא עובדת מאז שהשתחררתי, והמחלה הזאת, או מה שלא יהיה משגעת אותי! ואני מנסה להגיד לעצמי כל הזמן שזה סתם, לפעמים זה השתפר... הבעיה שאני לא רוצה ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר, אני מעדיפה למות במקום -ככה, ממש.. אני גם פוחדת שזה יפגע לי בעתיד - לימודים, עבודה... אבל זה מחרפן אותי ואני לפעמים ממש מדוכאת שאני כזאת "פסיכית"... מה אתה מייעץ לי לעשות?...

שלום שלי, שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי עם תרופה המעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) הוא הניסיון המקובל לטפל בהפרעה. את הטיפול התרופתי יש להתאים אצל רופא פסיכיאטר. באשר לטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי, את יכולה להתחיל לקבל מושג עליו בספרם של פרופ' עדנה פואה ופרופ' רייד וילסון, "די לאובססיה" בהוצאת מודן, אך רצוי שהוא יהיה מלווה טיפול של מטפל התנהגותי-קוגניטיבי העוסק בתחום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ד"ר גידי, קודם כל תודה רבה, רבה שענית לי, זה היה לי חשוב מאוד..רק אמרתי לך שאני פוחדת ללכת לפסיכיאטר בגלל שאני לא רוצה שזה ישפיע לי על העתיד.. אין כל דרך אחרת לטפל בזה? או אולי אין סיכוי שזה יחלוף מעצמו? הרי אני יודעת שהעובדה שאני בבית היא שהשפיעה על זה...