מתלבטת לפני תחילת טיפול
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום דר' רובינשטיין, אני למודת נסיון בטיפולי-פסיכולוגיה. הכרתי עד כה כ - 4 פסיכולוגים, עם כל אחד הייתי כשנה +.. בנוסף לכך מוכר לי עולם הטיפול המשפחתי מהבית. אני פונה אלייך בבקשה לקבל טיפים לגבי התהיות הבאות, ותו"כ אספר מעט על עצמי: 1. אני מעוניינת בטיפול קצר יחסית, של נאמר עד 10 פגישות. פחות מאמינה מלדוש בעבר ולמתח אותו..יותר רוצה לעבוד על ההווה והעתיד שלי. 2. אני במעקב פסיכאטרי ברמב"ם כסובלת מהפרעה בי-פולרית. היה לי משבר אחרי הצבא,הייתי באשפוז יום ומאז אני מנהלת חיים נורמלים: סיימתי תואר ראשון, חיה עם בן-זוג, רק שתו"כ ש לי טיפול תרופתי קבוע. 3. אני לא בדכאון, אבל בחודשים האחרונים חשה צורך שוב לחזור לשיחה עם אי שמקצוע (גם כרצון לא להפיל על בן-זוגי את מלוא הכבדות שלי לאחרונה..) 4. איזה סוג מטפל כדאי לי (יש פסיכולגו קליני, פסיכותרפיסט, דמיון מודרך...), בגישה יותר קונקרטית לחיים, ופחות מסבכת? אני מתנצלת על אורך השאלה, אשמח לקבל כל התייחסות.. הערה: עד כה, למעט מטפלת אחרונה שהיתה לי, קיבלתי המלצות מאבי לגבי פסיכולוג מתאים, כיוון שהוא גם במקצוע.. תודה רבה, davia
שלום davia, קראתי בעיון את פנייתך ולפי התרשמותי, את מעלה שני רצונות סותרים: מצד אחד, את מציינת כאחד המניעים לחיפוש טיפול בשלב זה את הרצון לא להכביד על בן-זוגך ומצד שני, את מדגישה שאת מעוניינת בטיפול קצר מאוד. שני הדברים לא הולכים בד"כ ביחד. קיים טיפול שמוגדר מראש כקצר-מועד, אך לצורך כך דרושה הצבת מטרות קונקרטיות שניתן להשיג תוך זמן קצר. טיפול כזה הוא בד"כ טיפול התנהגותי-קוגניטיבי והוא דומה יותר ל"קורס" עם שיעורי-בית ואורכו כ-15 פגישות. להערכתי, טיפול כזה אינו יכול לענות על הצורך שלך לפרוק את קשייך (בין היתר, כדי לא להכביד על בן זוגך). טיפול בעל אפקט כזה של "אוורור" הרגשות ושיתוף אדם נוסף בקשייך הוא לרוב טיפול תמיכתי ארוך טווח, לרוב בגישה פסיכודינאמית. אולי כדאי להיעזר דווקא בטיפול קבוצתי ממושך כמקום שבו ניתן לפזר קצת את התלות ולא להיות תלויה רק במטפל אחד ומצד שני תהייה לך כתובת קבועה להתחלקות ברגשות ובקשיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com