התייעצות

מזה כשנתיים אני(בת 26) יוצאת עם בן זוגי(בן 30) שהוא בחור מקסים ומתוק הבעיה היא שקצב ההתקדמות שלנו ביחסים מלכתחילה היה שונה .כשאני הייתי בשלה לגור איתו ביחד הוא נלחץ מזה ודחה את זה עוד ועוד עד שרק לאחר זמן ממושך רצוף ויכוחים ומריבות והתחננויות שאני לא אעזוב עברנו לגור יחדיו.ואז לאחר שהמגורים התבססו והיה ממש מעולה העלתי בפניו את ההצעה להתחתן והבוחר פשוט לא ידע את נפשו הוא שוב נלחץ ונתן תירוצים ודחה את המועד שהוא צריך עוד זמן ושבסף זה יגיע ממנו מכל הלב וככה עברה לה קצת יותר משנה מאז.שנה ארוכה ומייגעת של הרבה ציפיות וכאב.וכל נושא החתונה שאמור לרגש ולשמח הפך עבורי לנושא כואב.כל התבוננות בטלויזיה בכל מה שקשור לנישואים פשוט מכאיב לי .והוא כמובן שב ומבטיח שבסוף יהיה בסדר ושאני אהבת חייו .חשוב לציין שעיקר הריבים בינינו נעים סביב הנושא הזה שמהווה עבורי כאב לב עצום.מה עושים?כיצד נפטרים מהכאב?האם הכי נכון לעזוב ולהתחיל משהו נקי וטהור?חשוב לציין שאני בחורה חמודה אינטילגנטית נאה ואשת שיחה נעימה לדעת רבים שידעה בעבר מחזרים רבים ועת אני מרגישה כאילו אני לא שווה כלום.

שלום לך, לעיתים רחוקות אני מוצא את עצמי מסכים עם העיצה המזוהה עם עמיתתי מהרדיו "תזרקי אותו" וזו אחת הפעמים. זהו קשר מייסר ומכאיב, ויש לי הרגשה שמרוב רומנטיקה אתם מבלבלים בין אהבה לבין חרדת נטישה שקיימת ברמה גבוהה אצל שני הצדדים. אין לי ספק שאת חמודה ואינטליגנטית, אך תרשי לי להוסיף - גם מאזוכיסטית, אם את נשארת בקשר כה מייסר, חד-צדדי שבו את צריכה להתחנן על נפשך כדי לזכות בעוד ועוד "פירורים". הבחור לא רק שאינו מועמד לקשר אלא שאם קשר כזה יתמסד הוא יהיה מועד לפורענות ותסבלי בו יותר. מניסיוני, ניתוק קשר כזה הוא משימה כלל לא פשוטה ויכול מאוד להיות שכדי לעשות זאת תיאלצי להיעזר בייעוץ מקצועי סדיר וגם כדי לא להביא על עצמך סיטואציות דומות. אין שום סיבה אובייקטיבית שתסתכלי אל מושא אהבתך מלמטה למעלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com