זכרונות

אני מקווה שתוכל עזור לי... עברתי התעללות בילדותי, פעם אחת, אבל הסתרתי את הדבר למשך יותר מ-20 שנה. המשכתי בחיי "כרגיל" עד כמה שאפשר, וסחבתי את הסיפור הזה לבד. הוא ישב לי שם בתוך המוח אבל כנראה הצלחתי להתעלם מהזכרונות הכואבים. אבל נמנעתי מקשרים אינטימים כל חיי. היום אני בטיפול עקב בעיות אחרות, אבל המטפל עלה על הבעיה תוך כדי שיחות וביקש שנדבר על הדבר. אחרי התלבטות רבה, סיפרתי לו הכל ומאז הסיפור לא עוזב אותי, הזכרונות, הכאב, הריחות, הכל חזר בבת אחת כאילו שהדבר קרה אתמול למרות שהצלחתי ל"שכוח" אותו הרבה זמן. אבקש ממך להסביר לי מה קורה, איך אני יכולה להמשיך ולהתמודד עם הדבר.... *ואני התחלתי להאמין שהטיפול הפסיכולוגי (השיחות הללו) לא יוכלו לעזור לשכוח ולקבל את העניין כדבר נורמלי.

שלום מיה, מטרתו של הטיפול אינה לגרום לך לשכוח את האירוע הטראומאטי, אלא להפך: להחיות אותו בהווה ולהתמודד עם הרגשות הקשים שהוא מעורר. ללא טיפול, ייתכן שהיית מצליחה לא לשכוח אך להדחיק את האירוע, אך המצב הוא שכנראה שילמת מחיר יקר על ההדחקה הזו והמחיר הזה הוא שהביא אותך לטיפול. זו, לפחות, הגישה הפסיכודינאמית לטיפול בתסמונת פוסט-טראומאטית במקרה של התעללות מינית. יש לציין, שקיימות גם גישות אחרות כמו חשיפה התנהגותית לגירויים המעוררים את הזכרונות ועבודה התנהגותית עליהם. מפתחת השיטה היא פרופ' עדנה פואה וצוות מיוחד העוסק בכך בהדרכתה פועל במרפאה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי ע"ש שיבא. בשיטה שאת מטופלת המטפל אמור לספק לך מסגרת תומכת ומגינה תוך כדי ההיזכרות בטראומה תוך רגישות למה שאת כן יכולה לעמוד בו ולא יכולה לעמוד בו ברגע נתון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com